שאלה
שלום,
הייתי נושאה 11 שנים והתגרשתי לפני 3 וחצי שנים. יש לנו 2 ילדים, ב"ה.
תמיד היתה ביננו אהבה מאוד עוצמתית וגם הגירושין נבעו מקשיים (קנאה) ולא מאהבה שנחלשה חלילה.
מצד אחד - המשפחה שלי מאוד שמחה על הגט שכן הם אף פעם לא קיבלו אותו.
מצד שני - אנחנו לא מצליחים להתנתק זה מזו. לא נפשית, לא רגשית ולא פיסית.ובנוסף - מאוד רוצים ילד נוסף. אין סיכוי שאני אצור מערכת יחסים ואנשא לגבר אחר. בשבילי רק הוא קיים ותמיד זה היה ככה. ולכן אם אני ככ רוצה ילד נוסף - רק הוא יכול להיות האבא.
למרות הקשיים (שלא נעלמו) אני רוצה להינשא לו שוב. החיים בחטא, ללא נישואין לא הולמים את אורח החיים הדתי שאני מקיימת. ובטח שלא בא בחשבון מבחינתי להביא ילד לעולם ללא נישואין. השעון הביולוגי מתקתק ואני מתחילה להילחץ.
סביר להניח שאם אנשא לו בשנית, אמי לא תקבל את זה ואולי אפילו תנתק איתי יחסים. היא אשה מדהימה ואני מפחדת לפגוע בה. מפחדת שיקרה לה משהו (היא בת 70 ובמצב נפשי רעוע עקב מות אבי לפני זמן קצר). גם אבי ממש תיעב את בעלי. היתה שנאה מאוד גדולה ביניהם. ואמי כל הזמן משתמשת בזה - "לזכר אבא שלך" - את לא יכולה לעשות את זה. מפעילה עלי לחצים מאוד גדולים לנתק עם בעלי הגרוש את הקשר.
אני בבילבולים מאוד גדולים. הלחצים עזים מכל הכיוונים. לא יודעת מה לעשות.
אני גם בשנת אבל ולא יודעת אם מותר לי בכלל להינשא עכשיו.
אשמח לעצה.
תשובה
את יכולה להתחתן בשנת האבל . ובשום פנים ואופן את לא צריכה להתחשב במה יגידו אמא או אחים וכד' . את צריכה רק לחשוב על עצמך בלבד. אבל לכי ליעוץ טוב מאדם שמבין במערכות יחסים בין בני זוג, לפני שתעשי את המעשה כדי לא להתחרט שוב . נסי לבחון מדוע התגרשתם והאם כדאי לחזור חזרה?