שאלה
ראיתי שכבוד הרב כתב באחת מתשובותיו, שמי שההוציא שז"ל הוא בנידוי 40 יום ולאחר מכן הנידוי עובר. רציתי לדעת מהי משמעותו של נידוי זה?
ב. זה לא קשור לשאלה לעיל אבל ההלכה אומרת שחייבים לכוון בהבנת פירוש המילים לפחות בברכה הראשונה של י"ח. מה בדיוק צריך לכוון שמה?
נ"ב ישר כוח גדול על כל מה שאתם עושים באתר, ובמיוחד כבוד הרב שתשובותיו שקראתי גרמו לי לא ליפול בייאוש למרות שז"ל.
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
מרן בשו"ע חלק אבן העזר סימן כג פסק את דברי רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כא הלכה יח
"[אסור להוציא שכבת זרע לבטלה], לפיכך לא יהיה אדם דש מבפנים וזורה מבחוץ, ולא ישא קטנה שאינה ראויה לילד, אבל אלו שמנאפין ביד ומוציאין שכבת זרע לא די להם שאיסור גדול הוא אלא שהעושה זה [בנדוי הוא יושב] ועליהם נאמר ידיכם דמים מלאו וכאילו הרג הנפש. "
ובספרו "בית יוסף " הוא הסביר שנידוי הכוונה שהוא [ראוי לנידוי אבל לא מנדים בפועל]. (הרמב"ן והרשב"א ) זאת אומרת שכאילו ראוי לנידוי וכאילו הרג את הנפש.וזאת כדי להמחיש לנו את חומרת האיסור.
אחי היקר!!! דע לך שאין שום דבר שבעולם שעומד כנגד חרטה אמיתית וקבלה לעתיד של תיקון הדרך.השם נתן לנו אפשרות נפלאה [לחזור בתשובה] .ואם האדם עושה זאת נכון ומדוייק אז יש מציאות [שהזדונות הופכות לשגגות] או אפילו לזכויות.
יש מציאות שנידוי פרושו " ראוי לנידוי" ומשמעותו שהתפילה לא נשמעת. וצריך עבודה קשה לשבור רקיעים עד שהתפילה הופכת להיות זכה וטהורה.
תלוי במקרה ובפרטיו.
בכל מציאות על האדם להיות שמח ולא להכנס למצב של ייאוש .וחוסר תקווה.
כדאי לך מאוד לעבור פעם ופעמיים על ספר "אורות התשובה " כי כשקוראים ספר זה האדם מקבל מבט מאוד מיוחד ועמוק על המושג "תשובה ".
2)כוונה פשוטה במילים עצמם.
בברכה,
עוזיאל אליהו,
.