נידה וטהרה

ב"ה

שאלת: במקרה שאישה ראתה כתם וחשבה שהוא דם והתנהגה בהתאם (כלומר אמרה שזה דם , או שנהגו בני הזוג פרישות ביניהם) גם אם התברר בברור אח"כ שהכתם אינו דם, עליהם לנהוג כאילו היה זה דם ולשמור חמישה ושבעה. כי יש כלל הלכתי שאדם יכול לאסור על עצמו גם דבר שהוא מותר ולעשות אותו לאסור (שויא אנפשיה חתיכא איסורא) וזה דומה כאילו הזוג קיבל על עצמו בנדר שהם אוסרים את הכתם.
אם האישה ראתה כתם ולא קבעה שהוא דם (אלא שלחה אותו כשאלה לרב) אם מתברר שזה אינו דם אין כל איסור בזה. מכיוון שהאדם לא החליט שזה דם אלא הסתפק. וכך אכן יש לנהוג כאשר יש כתם לשלוח שאלה לרב ולא לקבוע שהוא דם.
אני מאחל לכם שיתברר שאת בהריון ושיהיה לך הריון קל ולידה טובה וקלה בזמנה .
בברכת העם התורה והארץ
מ. ביגל – מיתר