מתי לספר לה על בעיה?

שלום לך!
לא ברור מהמכתב שלך עד כמה חמורה הבעיה הגנטית ועד כמה היא יכולה להשפיע על איברים חשובים יותר מאשר רגל. הכלל צריך להיות – ככל שהבעיה חמורה יותר כך צריך לספר לבחורה בשלב מוקדם יותר. אני מניחה שהשדכן/נית מספרים מראש שיש לך צליעה מסוימת, והבחורה מוכנה לזה. ייתכן שהיא תשאל בשלב מוקדם למדי ממה זה קרה, כיון שמדובר במשהו חיצוני שניכר. ואז עליך להיות אמיתי ולספר במה הענין, וודאי לא לשקר אלא לספר שמדובר במשהו גנטי. ייתכן גם, שכיון שהיא מודעת לנושא הצליעה, זה לא מפריע לה והיא לא תשאל, ואז אתה תעלה את הענין בשלב שנכון מבחינתך. אם אתה עדיין מהסס ומתלבט עד כמה הבעיה שלך חמורה – כדאי לפנות לרב בורשטיין ממכון פוע"ה בירושלים. הוא מתעסק בנושאי רפואה והלכה ויוכל לעזור לך לגבש עמדה יותר ברורה על פי הנתונים הרפואיים שלך.

איך לספר? שאלה טובה. אני מציעה להתחיל במשפט כמו: "אני מרגיש שהעניינים בינינו מתפתחים בכיוון חיובי, וחושב שאני יכול לשתף אותך בנושא יותר אישי. כשהייתי קטן מצאו לי שברים ברגל, וכשבדקו גילו שמדובר בבעיה גנטית.... (ואז להסביר את הבעיה)." כדאי לפרט כמה שיותר ממה שאתה יודע, אבל במלים פשוטות. חשוב ביותר להסביר את רמת הסיכון, במה יכול לפגוע בילדים שיוולדו לך וכו´. חשוב לציין עם איזה רופא/בית חולים אתה קשור. לדעתי – בחורה שיוצאת עם בחור כמה זמן, ולא נבהלה מצליעה, ואתה מרגיש שנוצרו יחסים טובים ביניכם – לא תיכנס להיסטריה ולא תצטרך להזמין מד"א.

לגבי החשש שלך שהיא תספר קודם על בעיה גנטית – זה נראה לי מאד מאד רחוק, וחבל על המתח לדמיין מציאות כזו. יש לך מספיק התמודדות עם קשיים משלך, ולא צריך לחשוב מה לענות לקשיים של אחרים. ואם בכל זאת מציאות כזאת מתרחשת – תעשה בדיוק מה שהיית רוצה שיעשו לך: תקשיב, תתייחס, תראה אמפטיה והבנה. האם אתה צריך מיד לענות שגם לך יש בעיה? לא. ייתכן שתרצה לחשוב האם המצב הבריאותי של הבחורה מתאים לך. ואם אתה מוכן להמשיך לצאת אתה – תוכל לומר לה בפגישה הבאה את הבעיה שלך. תצטרך להדגיש עד כמה הקשר הזה חשוב לך, ובגלל זה אתה רוצה לשתף גם אותה בבעיה שלך, מתוך הבנה והערכה אליה שהיא תוכל לקבל את זה.

אני רוצה להוסיף עוד נקודה חשובה: כשמציעים לך בחורה, כדאי לוודא שמדובר בבחורה בעלת מידות טובות, עם סבלנות והערכה. בחורה כזו סביר להניח שלא תיבהל , ולא תיכנס להיסטריה ופאניקה, אלא תבדוק את הדברים מכל ההיבטים. ייתכן שתחליט שזה לא בשבילה – וזו זכותה. אבל לפחות תעשה זאת מתוך נימוס, הערכה וכבוד אליך.

בהצלחה!

נעמי, חברים מקשיבים.