מתחזקת וחילוני חיים באושר :)

שאלה

שלום רב

ב"ה אני בהריון ראשון, אני מתחזקת, שומרת מצוות, שבת וכ"ו, בעלי "זורם" איתי עד כמה שהוא יכול, אך טוען שאינו מעוניין להיות דתי, הוא אינו שומר שבת (מעשן מחוץ לבית). אני לא מתייחסת לדבריו, מכבדת אותו ומשתדלת להראות לו את החיוביות באורח החיים הדתי ושזו הדרך הנכונה, הולכים יחד להרצאות וכדומה. הוא אמנם לא רוצה להיות דתי, בכל הקשור אליו באופן אישי הוא לא מקיים מצוות כמו הנחת תפילין, הוא מתגלח בסכין, מעשן בשבת מחוץ לבית ועוד, אך יחד עם זאת, אפשר לומר שהוא מקיים המון מצוות ועושה הרבה דברים שקשורים לבית (למשל בפסח - מכירת חמץ, בדיקה, ביעור וכדומה) לטענתו, הוא עושה זאת למעני. אין לי ספק שעם בן זוג אחר היו יכולים להיות הרבה פיצוצים, אי שקט ואף פרידה. עם בעלי הדברים ניתן לומר מחלחלים וזורמים על מי מנוחות.

אני אפילו מעבירה לו אט אט כי בעניין חינוך הילדים אני לא מתכוונת להתפשר וארצה שהילדים יהיו במסגרות דתיות. אני מראה לו את זה בסיטואציות מחיי היום יום ומה שקורה לנוער כיום. נראה כי הוא מבין זאת אך הוא מתנגד, אני מניחה שזאת מאחר והוא מבין שזה יחייב אותו להיות "דתי" יותר, הוא מרבה לומר יהיה בסדר, נראה מה יהיה...

וכך אנו "זורמים" אני הבטחתי שלא אתחזק בעוד דבר קיצוני (כמו שבעבר קרה עם שמירת שבת מצידי שזה נפל עליו כרעם ביום בהיר) ללא התייעצות ושיחה עימו.

ולאחר התיאור המפורט על מצבנו "הרוחני והזוגי" שאלה לי: במהלך החג, אמרתי לו שאם מין העובר הוא בת אז נהוג לעלות לתורה בשבת הקרובה ללידה על מנת לומר את שם הילדה וכ"ו, שאלתי אותו אם הוא יעשה זאת יחד עם העובדה כי הוא יצטרך לשמור שבת ולא לעשן.

יש לציין שבעלי מגיע מבית חילוני גמור!!! משפחתו בזה לדתיים ואפשר לומר עליו "תינוק שנשבה" הוא טען שזה אקט של חרדים ושזו כפייה דתית, שהוא מוכן לעלות לתורה אבל אני לא יכולה לומר לו לא לעשן וכ"ו וכ"ו, יצא שבמקרה הזה הוא קצת נסער וכעס מה שגרם לנו לשוחח על כל עניין הדת, שאני חוזרת לו בתשובה אט אט והוא לא מעוניין לחזור בתשובה. ניסיתי להסביר לו שזה מנהג שגם חילונים נוהגים לעשות כמו שעושים שבת חתן אך ללא הצלחה. כמובן שמאז השלמנו והכל בסדר, הוא סיים את הנושא בנראה מה יהיה שנגיע לגשר, אולי זה בכלל בן, אל תדאגי וכ"ו...

איך אני יכולה להסביר לו על העלייה לתורה ושמירת אותה שבת בנועם ורוגע בלי שיכעס???

ובכל

תשובה