שאלה
קרתה לי פדיחה עם אחי, שנכנס בטעות למקלחת בזמן שהתרחצתי. אמנם זה היה לעשירית השניה אבל הוא הספיק לראות אותי עירומה. מאז אני לא יכולה להסתכל לו בפנים ואני מתביישת כל פעם שהוא רואה אותי. לפני כן היו לנו יחסים טובים ועכשיו בגלל הבושה אני לא מסוגלת כמעט לדבר איתו ויוצא שכאילו אני כועסת עליו אבל בעצם הוא לא אשם.
איך מתגברים על הבעיה?
תשובה
ב"ה
שלום.
אכן זה מקרה לא נעים אבל צריך לעבור ב"קפיצה לגובה " את זה ולהמשיך בשטף החיים .(אגב, מי אמר שהוא ראה
יש 2 דרכים להתגבר:
או להדחיק את זה ולא לדבר על זה ולשכוח את זה ולא לחשוב על זה כלל וכך להמשיך את החיים בשטף של היום יום .כי אם שוכחים אז לא מהווה מחסום.כנאמר "דרגה בלב איש ישחנה" = ינמיך אותה מלשון לשוח -להשתחוות.
הדרך השניה היא לדבר על זה ולנסות לפתור את הקונפליקט של הבושה . אפשר לדבר על זה בצורה של תוכחת מוסר כגון "בפעם הבאה תדפוק בדלת " או למדתי מזה שאני צריכה לנעול" וכדומה או בדרך של בדיחותא ולעשות מזה צחוק וכך ברגע שמדברים על זה ופותחים את זה זה נפתר מאליו כנאמר "דאגה בלב איש ישחנה" ישיח את הדאגה וישוחח עליה .
כך או כך החיים ממשיכים !
בהצלחה,
עוזיאל אליהו,
.