משמעות נתינת שם לאדם

בס"ד

שלום לך!

ב"ה העלית שאלה רצינית ביותר, בנושא שנוגע לכל אחד מאיתנו – משמעות והשפעת שם האדם.
כבר מראש אדגיש שאינני רב או אדם המתעסק בנושאים כאלה, הנמצאים בתורת הסוד והקבלה, ולכן לקביעת הלכה כלשהי – אינני יכול לפסוק.
אבל ב"ה ננסה ביחד לענות על שאלותייך בצורה כללית. ברשותך, ב"ה נעבור על השאלות בסדר שונה ממה ששאלת ונצמצם אותן.

[חשיבות ומשמעות השם ביהדות].
אמר החכם מכל אדם: "טוב שם משמן טוב" (קהלת ז´, א´).
ביהדות מיחסים משמעות רבה לשמו של אדם. יתר על כן, בקבלה [לכל אות מאותיות השם] = אותיות בעברית, יש משמעות מיוחדת (דמייני שכל אות דומה לנורה, המכילה בתוכה סוג אחר של צבע, גוון, אנרגיה ופוטנציאל שונה מחברתה). ולכן [צרוף האותיות] לשם אחד יוצר שם בעל ייחודיות.

לפי הקבלה, בוחרת הנשמה את שמה, טרם הלידה, ומעבירה את השם באמצעות השראה לאדם כלשהו על פני כדור הארץ, (בדרך כלל לאחד מהורים המיועדים) אשר קוראים לילד בשמו עם לידתו. השם הפרטי לא משמש רק להגדרת האדם ולזיהוייו, אלא מראה גם את הצורה הרוחנית המסתתרת באדם והשפע הרוחני לו הוא זכה.
אם כך, בשם האדם נקבע [הקשר והחיבור] של בעל השם לרוחניות למעלה, וככל שהאדם מתקדש יותר – החיבור והקשר נעשים יותר חזקים יותר.

[ההשפעה ההדדית בין האדם לשמו].
שמעת על נחשון בן עמינדב, שקפץ ראשון לים סוף כמעט לפני שהוא נבקע? שואלים במדרש (פרשת נשא) – למה נקרא שמו כך?
לעמינדב (אביו של נחשון), הייתה מידה מאוד טובה של – להחיש ולמהר לעשות טוב [מתוך שמחה ואהבת המצווה] (עמינדב אולי מלשון התנדבות).
על כן, קרא שם בנו "נחשון", והתפלל שגם לבנו תהיה מידה טובה זו.
מכאן רואים, שטבע האב (או האם, או שניהם יחד), שמתבטא בנתינת השם – כך [הפוטנציאל] במעשיו של הבן.

אבל, וזה אבל חשוב מאוד - אף ע לפי, שאוחזת בהורים מעין רוח קודש בעת בחירת שם לילדם, ישנו כוח הבחירה החופשית, שנאמר: "הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים".
לפי משפט זה כל חיי האדם, ובפרט הגמול והעונש על בחירות האדם, קבועים בידי שמיים, אבל הבחירה עצמה נמצאת בידי האדם. ביטוי קרוב של רבי עקיבא בנושא זה הוא "הכל צפוי והרשות נתונה" (פרקי אבות פרק ג´, משנה ט"ו).

דוגמה לכך נותנת הגמרא במסכת שבת (דפים קנ"ה עמוד ב´ עד קנ"ו), שפעם קבעו את תכונות האדם על השפעת שעת ותאריך לידתו (כמו השפעת השם), על ועל פי הכוכבים ומסילותיהן. ושם מסופר ש"דוד המלך נולד במזל מאדים, ולכן היה חייב להיות שופך דמים".
אמנם חז"ל עצמם מסייגים זאת, ואומרים שאדם שנולד במזל מאדים, עדיין יכול לבחור האם להיות רוצח (רע), שוחט או מוהל (טוב), ובכך להטות את נטיותיו לכיוון המוסרי.

[לסיכום]:
בשם האדם נקבע, עקב צירוף האותיות, הקשר והחיבור של בעל השם לרוחניות למעלה.
בטבע האב (או האם, או שניהם יחד), שמתבטא בנתינת השם – כך הפוטנציאל במעשיו של הבן, אבל מצד שני: הבחירה עצמה במעשים נמצאת בידי האדם.

כמו שכתבתי קודם: עברנו בכללי, אבל נושא זה הוא בתורת הסוד והקבלה, ואל לאנשים ברמה שאינה מספקת להתעמק בו. אני לא רב או מקובל, ולכן איני יכול לפסוק הלכה בנושא זה.

אם את מעוניינת למצוא עוד בנושא, יש את הלינק http://www.mivzakon.co.il/Articles/religion/3564/index3.html.html או שתיכנסי לשו"תים בנושא זה.
יש בגמרא מסכת יומא דף פ"ג עמוד ב´ מעשייה נחמדה על שמות של בני אדם, ויש פירושים שונים עליה.
עוד ספר שיש בו עיון על הנושא הזה (במבוא) – "ויקרא שמו בישראל".

שוב, יישר כוח לך על השאלה הזאת!
ואם יש לך עוד שאלות, הערות, הארות וכדומה... או שסתם את רוצה לשתף, את יותר ממוזמנת לשלוח אליי למייל!

מעריך מאוד

דורון
dozkih@gmail.com