מקצוע ומשכורת כתנאי לנישואים

שלום רב,
אין ספק שהיה זה דבר ראוי ורצוי שזוגות יתחתנו רק אחרי שיש להם מקצוע והכנסתה קבועה והם מסודרים מבחינה כלכלית, ואכן אסור לזלזל בגורם הכלכלי. אי אפשר לחיות רק על אוויר ואהבה. ברם, מצב אידיאלי זה איננו עולה תמיד בקנה אחד עם המציאות בה אנו חיים. בחברה המודרנית מסלול הלימודים הינו ארוך, ובישראל הוא ארוך במיוחד, כיוון שאחרי לימודי התיכון הצעירים משרתים בצה"ל ולומדים בישיבות, והבנות משרתות בצה"ל או בשרות לאומי ולומדות במדרשות, וכך רק בגיל מאוחר יחסית מתחילים ללמוד לשם מקצוע. האם על הצעירים להשתהות ולהשעות את מועד חתונתם עד שיסיימו לימודים וישתלבו בשוק העבודה?! נראה לי שהתשובה שלילית. זאת משום שמשמעות הדבר היא להתחיל להיפגש לשם נישואין רק בגיל מאוחר מאוד, או לחילופין להיות בקשר זוגי ללא נישואין זמן ממושך מאוד. שתי האפשרויות אינן קבילות.

אמנם יש לדעתי להתנגד לתופעה שצעירים מחפשים את זיווגם כבר בגיל צעיר מאוד, דבר שעלול להביא לבעיה של התנגשות חריפה בין הצורך להינשא לבין היעדר פיתרון כלכלי, אולם אם קרה וזוג כבר בקשר בגיל צעיר, או אם מדובר בגיל למעלה מעשרים, יש לדאוג להקמת בית, ויחד עם זאת להתאמץ למצוא פיתרונות לבעיית הפרנסה ולדעת שבשנים הראשונות יצטרכו לחיות בצמצום ולשקול היטב את צעדיהם.
במקרים אלה על ההורים להבין שהמציאות האידיאלית שהם שאפו אליה, שבנם ימצא את בת זוגו בדיוק עם סיום לימודיו, איננה מתממשת בדרך כלל, ויש להתפשר עם המציאות ולמצוא דרכים לחיות איתה. עליהם לשים לב לכך שרבים עושים זאת ועולה בידם, ולכן אם מדובר במקרים כמו שציינתי, אין למנוע מהבן להתחתן, ויש להשתדל לעזור לזוג בפיתרון הבעיה הכלכלית.

כל טוב,
רונן לוביץ