מצוות לזכר העבר

שלום וברכה!

כידוע בבסיס של שמירת החגים יש שני אספקטים - 1. ציוויו ורצונו של ה´. 2. זכר לאירועים היסטוריים שבעיקרם יציאת מצרים. לא נדון על אספקט של ציווי ורצון ה´. אני מקווה שהוא ברור ואין מה לדון עליו. נתמקד באספקט של זכר לאירועים היסטוריה. ברור שלא מדובר רק בזכר בלבד, אלא בחובה להרגיש את עצמך חלק מהמאורע שהתרחש. הרי אם נתייחס לאירוע היסטורי כמו יציאת מצרים למשל רק כאירוע שקרה, אז כעבור שנים (במיוחד אלפי שנים) בני אדם יתייחסו לאותו מאורע רק כאל אגדה שלא רלוונטית לחיינו ולעבודת ה´ שלנו היום. את זה באו למנוע חגים וצומות המחייבים לא רק אמריה של זכרון, אלא גם מעשה של זיכרון. מעשה הזכרון וחווית החג המושרשת על זיכרון יוצרת חווית זמן מאחדת (כפי שכינה אותה הגרי"ד סולוביצ´יק ב"מן הסערה" עמ´ 52-55) המוחקת גבולות בין עבר, הווה ועתיד ועושה אירוע היסטורי רלוונטי גם להיום וגם לעתיד. יציאת מצרים ומעמד הר סיני הם אבן היסוד של כל היהדות - באותם אירועים נהיינו לעם ובעלי ברית עם הקב"ה, שם קיבלנו יעודינו בעולם. בלעדיהם אין כל משמעות לאף חג ולאף שבת שאנו מקיימים. אם נשתמט מעיסוקינו בהיסטוריה וביצירת חווית זמן מאחדת, נאבד יחודינו, נאבד זיקתנו לתורה ח"ו ונשכח את מי שברא שמים וארץ ובחר בעם ישראל.

בברכה,

חיים בריסק