שאלה
שלום.
אני סטודנט העובד במקביל ומשתכר משכורת נמוכה.
הורי תומכים בי בחלק מהוצאותי במידה ואני מספר להם, כאשר אני מעדיף להמנע מלבקש ולדאוג לעצמי.
כיום אני נוהג לתת מעשר כספים (תוך התניה שזה בלי נדר), אך מרגיש שזו צביעות ולא הגיוני לתת ובו זמנית להזדקק לעזרת ההורים (לעתים רבות מעבר לסכום שאני נותן).
שאלתי היא - האם עלי לתת מעשר כספים(מעבר למצוות הצדקה שאני מחוייב בה) או שלא לתת וכך להמנע מלבקש עזרה מהורי. (עלי לציין שהורי אינם במצב כלכלי רע אך גם אינם אמידים)
תודה.
תשובה
בהנהגתך יש דבר טוב שאתה מרגיש באופן טבעי שעדיף לא לקבל מתנות גם מההורים, אולם עליך לדעת שהוריך שמחים לתת לך, ובעז"ה שתהיה אב לילדים תרגיש ג"כ שאתה בשמחה מעניק לילדים, ורוב ככל ההורים רואים בזה זכותם וחובתם לדאוג לילדיהם, לכן אינך מעיק על הוריך אלא להפך גורם להם נחת רוח בזה שהם זוכים להשקיע בכך ולטפח אותך. שכך הטביע הקב"ה בטבעו של עולם כמש"כ בספר חובת הלבבות שההורים רוצים באופן טבעי להעניק לילד. ולכן עליך לשמוח שזכית שהוריך יעניקו לך, ובזה אתה משמח אותם.
אם הוריך מעצמם דואגים לך ונותנים לך את צרכיך, ומדובר שיש לך בסה"כ יותר ממה שנצרך למחיה וכד´, טוב שתתן מעשר כספים בלא נדר. ואם אין לך כדי צורכך ואתה מבקש מההורים והנך מתבייש בזה ומעדיף שלא לבקש, אם לאחר שנתנו לך אין לך אלא לצרכיך בהוה או בעתיד כשתחסוך קצת, אינך צריך לתת מעשר כספים, אלא מצות צדקה בלבד.
תשובת הרב דרור שליט"א - דיין בבית דין צדק ע"י ישיבת ההסדר בשדרות