מעצבן שאומרים לי שאני צריכה להיות צנועה בגלל הבנים

שואלת יקרה,
שמחתי מאוד לקבל את השאלה שלך כי האמת היא שבתור בן, גם אני שמתי לב שנושא הצניעות (בעיקר בלבוש) מקבל דגש נרחב הרבה יותר אצל בנות מאשר אצל בנים, ואני מסכים איתך שהקושי של בנים להתמודד עם היצר הרבה יותר מוחצן מאשר קשיים אחרים של בנות. והעדות הטובה ביותר לכך היא העובדה שאני אפילו לא יודע מה הקושי שאת מתארת - האם זה הצורך להגביל את הטבעיות של ההתנהגות שלך בקרבת בנים (לדוגמה שירה, בגדים, התנהגות חופשית...)? האם מדובר בקושי להתלבש בצורה צנועה בגלל שזה חם/כבד/לא מספיק אופנתי? או שבכלל הקושי הוא בכך שנוצר רושם שבנות הן, תסלחי לי על הביטוי, אובייקט מיני? כל הקשיים האלה (ובטח יש אחרים שאני לא חושב עליהם, כי אני לא בת) הם לגיטימיים ואמיתיים, ואני מסכים איתך שאולי דרוש שינוי יסודי בצורה בה החברה שלנו מתייחסת לצניעות. לא להוריד סטנדרטים חס וחלילה, אלא לגשת אליהם בצורה יותר בריאה ומאוזנת. אכתוב לך כמה מילים שעולות לי בנוגע לשאלה שלך, אבל כן אשמח מאוד אם תשלחי לי במייל את הקשיים הספציפיים שעולים לך, ונראה אם אני יכול להאיר לך אותם מנקודת מבט גברית.

לפני הכל, אני חושב שצניעות ממש לא מתחילה ונגמרת בכמה סנטימטרים של בד. לא שזה לא חשוב, להפך - השמירה על גדרי הלבוש של ההלכה היא מאוד חשובה (גם לבנים...). אבל פרטי ההלכה הקשורים לכיסוי של חלקים מסוימים בגוף, אמורים לשקף מצב נפשי של שאיפה לצניעות בכל מיני מובנים - לא רק במובן הגופני. לכן מה שאת אומרת שאת מנסה לשמור על צניעות בחברת בנים - זה מבורך וחשוב, אבל לא יכול להיות מנותק משמירה על צניעות גם במובנים אחרים. גם לא להתרברב על כל מיני הישגים זה צניעות, גם יחס של ענווה וכבוד כלפי כל אדם זה צניעות, לא פחות מלבוש והתנהגות על פי גדרי ההלכה. ומה שכתבתי עכשיו נכון גם לגבי בנים, לא פחות מאשר לבנות. הרבה יותר קל לנו להדגיש את ההיבטים הטכניים של צניעות, כמו מה מותר או אסור לגלות, ואנחנו מפספסים את הנקודה המרכזית של הצניעות, שהיא יותר עמדה נפשית מאשר סעיף זה או אחר בשולחן ערוך (וחלילה שמישהו יבין מכאן שאפשר לזלזל בסעיף כלשהו בשולחן ערוך). העניין המרכזי של צניעות, לעניות דעתי, היא הנסיון להדגיש את התוכן הפנימי של נשמתנו, על חשבון כל מיני פרטים חיצוניים שעלולים לתפוס את תשומת הלב (יש לי חבר טוב, בוגר יחידה מובחרת, שלא לובש חולצות של היחידה מסיבה זאת. יש לי עוד חבר שכששואלים אותו לגבי ציון הפסיכומטרי שלו, הוא אומר ציון נמוך יותר). עניינה של ההלכה, באופן כללי ובמיוחד בנושא זה, הוא לתת ביטוי מעשי לאותה עמדה נפשית ואותו רעיון.

מכאן אפשר להבין אחרת את הצורך לשמור על צניעות, לא רק בשביל להגן על הבנים שמסביב - אלא קודם כל בשבילך, בשביל עבודת הנפש והמידות שלך. הקושי כמובן מוחשי יותר בחברת בנים, מכיוון שבקרבת המין השני [כולנו] מתנהגים אחרת (זה ממצא שעולה גם במחקרים פסיכולוגיים), רוצים להרשים - ודווקא כאן ההלכה דורשת מאיתנו להצטנע עוד יותר. כי הפוטנציאל של צמיחה מתוך קשר בין גבר לאישה הוא כל כך גדול, שאסור לו להתבסס על ערכים שקריים.

באמת צר לי על ההרגשה שלך, שנוצר רושם שבנות משמשות כאמצעי של היצר להכשיל את הבנים. אני יכול גם להבין מאיפה אותה השקפה מגיעה, וחבל לי שמדגישים אותה בפניכן. כי למעשה, כל מצב בעולם הוא נסיון עבורנו (בני האדם), ולכן כמובן שגם הנוכחות של בנות היא נסיון עבור הבנים, [אבל זה נכון מצד הבנים,] ולא אומר שתכליתן של הנשים הוא להיות נסיון עבור הגברים, בדיוק כמו שתכליתם של הגברים אינו נסיון עבור הנשים להתנהג בצניעות, אע"פ שהם יכולים לשמש ככזה. את כולנו ברא ה´ לטובה, וכולנו משמשים נסיון עבור אחרים בלי לדעת את זה. אבל לקחת את אותו צעד קדימה ולומר שבנות הם נסיון של היצר עבור הבנים, זה ביטוי של ראיה אגוצנטרית מאוד (מצד הבנים). חבל גם שאת מרגישה שמזלזלים בקשיים שלך, אני לא חושב שזה מכוון ע"י מישהו. אבל מטבע הדברים כאשר גברים מדברים וכותבים על הנושא הזה, הם מדגישים יותר את הקשיים שלהם, אע"פ שההדגשה הזאת חוטאת לאמת.

לפיכך, את הקושי לשמור על צניעות אני מציע לך להבין לא בשביל הבנים, אלא בשבילך ובשביל הבניה של חברה טובה יותר. אם אנחנו רוצים חברה שגברים ונשים יכולים לחיות בה בנוחות, כולנו צריכים להשקיע מאמצים מסוימים ולעשות ויתורים מסוימים. גם להיות בן זה לא תמיד קל, ולכן כולנו צריכים לעשות את מה שביכולתנו בשביל לאפשר חברה שבה כולם יכולים לחיות בחופשיות, עם כמה שפחות נסיונות. כשתתחתני, בע"ה עם בעל צדיק וירא שמים, אני מניח שגם את תעדיפי שלא יהיו בחברתו נשים שמתנהגות ומתלבשות בצורה לא צנועה. אז השינוי לכיוון הזה מתחיל בכל אחד מאיתנו, בכך שגם את תתנהגי בצורה כזאת ולא תהיי הנסיון של בעל של מישהי אחרת. זה כבר לא רק ענין של צניעות, אלא גם של התחשבות ודרך ארץ. וכמובן שגם על הגברים להתאמץ לשמור על עצמם, אבל זה כבר נושא לשאלה אחרת.

אני שמח שהעלית את הנושא, כי הוא בטח מעסיק הרבה מאוד בנות (וגם, תתפלאי, בנים) שלא יכולות לסבול את הרעיון שהן צריכות להגביל את ההתנהגות שלהם בגלל הקושי של הבנים. החברה בה אנו חיים, שבה (בגילאים מבוגרים יותר) הכל מעורב, מצריכה [מכולנו] תשומת לב רבה יותר לנושא הזה, בשביל לשמור על הקדושה של נפשנו ועל השלמות והשמחה של המסגרת המשפחתית. את משמיעה קול שחשוב וראוי שישמע, ואני מקוה שהוא יהיה פתח להמשך עיסוק בנושא הזה, מתוך צניעות, על מנת להביא למצב של שמירה על גדרי הצניעות אצל הבנות והבנים, מתוך הבנה של הקשיים אחד של השני, והנסיון להתחשב ולא להזיק זה לבניינו האישי והרוחני של השני. אם יש לך רעיונות לשיפור השיח בנושא הזה, אשמח מאוד לשמוע, אם כי לדעתי נכון יותר שתעלי אותם בפני דמויות חינוכיות שאת בקשר איתם, מתוך רצון לשפר את המצב הקיים. יכולה לבוא ברכה גדולה מאוד מצעד כזה.

אם תרצי להמשיך בבירור הנושא - אפשר בתגובות או במייל yoavsb@gmail.com.

רק טוב,
יואב.