שאלה
הנושא של מעמד האישה מעסיק אותי זמן לא מועט ..לכן חיפשתי חומר באנטרנט וגם בספרים כדי למצוא תשובות ומצאתי יותר שאלות מאשר תשובות ..
מצאתי משפטים שממש מפלים את האישה ..
כגון :
"ואשה אינה ראויה לדון ... כל הכשר לדון כשר להעיד ... מעתה שאין אשה מעידה אינה דנה." * תלמוד, מסכת יבמות, דף מ"ה ב', תוספות.
"נשים פסולות לעדות מן התורה שנאמר על פי שנים עדים, לשון זכר ולא לשון נקבה" * הרמב"ם, הלכות עדות, פרק ט', הלכה ב'
"הואיל והאנשים באין ללמוד והנשים באות לשמוע ... אין חכמתה של אשה אלא בפילכה [בפלך] ... ישרפו דברי תורה ואל ימסרו לנשים." * תלמוד ירושלמי, מסכת סוטה, דף ט"ז א'.
"רבי אליעזר אומר: כל המלמד את בתו תורה מלמדה תיפלות." * תלמוד, מסכת סוטה, דף כ"א ב'
"לא תרבה שיחה עם האשה שכל שיחתה של האשה אינה אלא דברי ניאופים." * מסכת דרך ארץ רבה, פרק ראשון
"אשה, פסולה [לעדות], וטומטום ואנדרוגינוס, פסולים מספק." * שולחן ערוך, חושן משפט, סימן ל"ה, סעיף י"ד
"נמצאו כל המלאכות שכל אשה עושה אותן לבעלה, חמש מלאכות: טווה ורוחצת פניו ידיו ורגליו ומוזגת את הכוס ומצעת את המטה ועומדת לשמש בפניו. והמלאכות שמקצת הנשים עושות אותן ומקצתן אינן עושות, שש מלאכות: מטחנת ואופה ומבשלת ומכבסת ומניקה ונותנת תבן לפני בהמתו." * הרמב"ם,
הלכות אישות, פרק כ"א, הלכה ז' "כל אשה שתמנע מלעשות מלאכה מן המלאכות שהיא חייבת לעשותן, כופין אותה ועושה אפילו בשוט." * הלכה י'
"מעולם לא שמעתי יסור שוטים לנשים, אלא שממעט לה צרכיה ומזונותיה [מרעיב אותה] עד שתכנע." * השגות הראב"ד (ר' אברהם בן דוד) על הרמב"ם
"... ואם שניהם רוצים [עומדים] לטבוע בנהר, הצלת האיש קודם [לאשה]" * שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רנ"ב, סעיף ח'
"כל אשה רוחצת לבעלה פניו, ידיו ורגליו; ומוזגת לו את הכוס; ומצעת לו את המטה. ועומדת ומשמשת בפני בעלה, כגון שתתן לו מים או כלי או שתטול מלפניו, וכיוצא בדברים אלו." * שולחן ערוך, אבן העזר, סימן פ', סעיף ד' "כל אשה שתמנע מלעשות מלאכה ממלאכות שהיא חייבת לעשותן, כופין אותה לעשות." * סעיף ט"ו
"אם חובש דתי נתקל בשני פצועים קשה, גבר ואישה, עליו לטפל קודם בגבר." * הרב שלמה אבינר, ערוץ 7, 8/2003, מעריב,
למה אני בכלל מקיימת את התורה? מדוע אני לומדת אותה בכלל ? הרי זה תפלות !
המהו
תשובה
שלום
שאלות מאד נוקבות אך אנסה לענות באופן עקרוני ורחב, אשה איננה פחותה מגבר כהוא זה מבחינה רוחנית אך יש ניואנסים בין בני האדם, בין כהן לישראל ולוי ובין נשים לגברים, כך שבאופן כללי יש הבדלים אבל הם לא משמעותיים ולא מכריעים אם כי הם מופיעים פה ושם, ביחס לדיינים ועדות, אשה יכולה להיות עד ודיין, אם הצדדים מקבלים אותה ככזאת, אך לא ניתן לכפות דיינית ועדה וזאת הסביר הרב קוק שכל כבודה בת מלך פנימה ואין רצון להעמיד אותה בסיטואציה המביכה של עדות הגורמת לחקירה ואי נעימות, אך אם כל הצדדים מסכימים, לא יגרע חלקה, ביחס לתפקיד האשה בבית, הלכה זו אינה שייכת היום אלא היתה מתאימה מדרבנן לזמנם, היום בודאי שאין מדברים על תפקיד האשה בבית ובפלך ואין פוסק שמנע מאשה להיות רופאה או מורה או מנהלת או סופרת, אלא שבזמן שנשים לא היו משכילות כלל והמערכת המשפטית נהגה במידת הדין עשו מה שעשו, היום שמעמד האשה השתנה ממילא הלכות אלו אינן רלונטיות, כמו שהלכות העוסקות בשדים אינן רלונטיות עקב העלמותם מחיינו וכן הלכות טומאה וטהרה.
נשים רשאיות ללמוד תורה שבעל פה, ומה שדיברה המשנה היא על כפייה ואילוץ, אך אשה בוגרת ובשלה בהחלט שפותחים את ים התלמוד בפניה, לסיכום נשים יכולות להיות: נביאות, מנהיגות, דייניות ועדות,פוסקות ורבניות, השאלה היא רק איך לעשות זאת ביראת שמיים ובלי אגנדה לוחמנית של "אני אראה כבר ליהדות מה זה מודרנה"
ברכה והצלחה