מס' שאלות כלליות

שלום רב ומועדים לשמחה.
ראשית – אני ממליץ לך בחום שתקשור קשר של שאלות והתעניינות אצל רבנים בישיבה שלך, או בחורים מבוגרים, ואפילו אם לא ידעו – ידעו לאיזה ספרים להפנות אותך. כמוכן אני ממליץ לך להשקיע עמל של חיפוש מקורות, כי זה מפרה את היכולות שלך, מכיר לך את הספריה, ומחבר אותך יותר טוב לנושאים שמעניינים אותך
א. עלינו לשבח – עיין אורח חיים סימן קלב סעיף ב'. ובמשנה ברורה. לגבי המקור – עיין בספר "עולם התפילות" של הרב אליהו מונק (הוצאת מוסד הרב קוק) [ - ספר די נפוץ] חלק א' עמוד קצח (כדאי בכלל שתכיר את הספר, מוסיף הרבה) . הט"ז אומר (אורח חיים קלב ב') שהוסיפוהו כתוספת שמאריכה את השהיה אחרי התפילה בבית כנסת, והתוכן כמובן של הצהרה מדהימה על יסודות האמונה ההבדל בין ישראל לעמים מחד (עלינו) והיעדים של ישראל כלפי העמים מאידך (על כן נקווה) מסורת מפי הגאונים שאת עלינו כתב יהושע בן נון (רמוז בראשי פסקאות) ואת "על כן נקווה" כתב עכן (ששמו רמוז בראשי התיבות). בעולם התפילות מביא את הסברא שכתבו רב (האמורא הבבלי רב).
ב. קידוש לבנה – גמרא סנהדרין דף מא ב והלאה. שולחן ערוך אורח חיים סימן תכו. התוכן של הברכה הוא התפעלות ממעשי הטבע שבה בולטת תנועת גרמי השמים יותר (עלפי הלבוש שם) ויש בזה קבלת פני השכינה כפי שאומר שם בגמ' אביי – כי גם ישראל נמשלו ללבנה במהלך ההסטוריה "שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן שהם עתידים להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם..."
עיין בעולם התפילות של הרב אליהו מונק, ותהנה.
ג. הסתכלות בכהנים – שולחן ערוך, חלק אורח חיים סימן קכח סעיף כג, מקור במשנה בחגיגה (טז.) לגבי זמן המקדש, ומשנה מגילה כד: לגבי הזמן הזה, (מרש"י משמע שהאיסור משום כבוד שכינה נוגע גם לגבולין, אך הרבה ראשונים חלקו עליו) עלפי הזהר (כף החיים אות ק"מ) בזמן הזה גם לא מסתכלים משום כבוד שכינה.
ד. אסף – עיין גמרא בבא בתרא דף יד עמוד ב' ובתוספות מעלה 2 אפשרויות מי היה.
ה. עמידה בקדיש – שולחן ערוך, חלק אורח חיים סימן נו סעיף א ברמ"א, ומשנה ברורה ס"ק ז' ח'. באמת ראיתי שכתבו מנהג לעמוד ברגלים צמודות, טרם מצאתי מקור.
ו. לימוד זכות –
ז. ישיבה תיכונית מעלה אדומים.