שאלה
שלום כבוד הרב!
אני תלמיד רגע שנה ראשונה במכינה קדם צבאית דתית , לפני שהגעתי למכינה לא חשבתי שאני יתחזק כל כך, אבל עם הזמן אני מרגיש הרבה יותר מחובר לעצמי ולדת, ואני מוצא את עצמי ממש אוהב ללמוד תורה ומרגיש אחרי כל יום של לימוד טוב הרגשה מעולה, והרגשת סיפוק מיוחדת.
התחלתי לחשוב על לעשות שנה שנייה במכינה ואז להתגייס לשלוש שנים לצבא.
ומצד אחר אני חושב אולי לעזוב שנה הבאה ל"הסדר" לחצי שנה ואז להתגייס לשנה וחצי ואז לחזור ללמוד לעוד שנה וחצי לישיבה ללמוד עוד.
יש לי חברה, ואנחנו חושבים על חתונה רק שכרגע אני לא רואה מתי אנו יכולים להתחתן ולחיות בסדר מבחינה כלכלית וכו'..אני באמת לא יודע מהם הסיבות הנכונות ללכת לישיבת הסדר.!
אני לא יודע איך להתייחס לאנשים שיגידו :"מה אתה עושה צבא רק שנה וחצי?!" "כדי לעשות מסלול הסדר צריך להיות ברמה של חכמה בתורה דיי גבוהה"
ואני מוצא את עצמי באמת שואל את עצמי מהם "הקריטריונים" ללכת להסדר, והאם אני מתאים באמת לעשות את זה.
אני רק יודע שאני רוצה להתחזק עוד ולהחכים יותר בתורה.
כרגע אני ממש לא איזה תלמיד חכם שפותח גמרא ויודע ללמוד כמו שצריך. אני מקווה שאתה מבין את הכיוון.
רציתי את העצה של הרב, תודה! שבוע טוב!
תשובה
שלום וברכה
אני שמח שזה מה שעובר עליך במכינה. זו הצלחה גדולה שלך ושל המכינה כאחד, וצריך מאוד לשמוח על כך.
כל הדרכים שציינת הן דרכים טובות. אתה למעשה מתלבט בין דברים שהם טובים, וזו כמובן התלבטות טובה.
יש סיבה אחת עקרונית בעטיה הולכים לישיבת הסדר: הרצון להצטרף לפירמידה משמעותית של חיי תורה ועבודה עמוקים – בין אם להיות בראש הפירמידה ולהיות רב ומורה וממשיך מסורת מסירת התורה בישראל, ובין אם להיות חלק ממנה, ולהיות אדם תורני לאורך כל ימי חייו, ולתרום לעם ישראל את התרומה הגדולה ביותר של הקמת דור ציוני דתי.
מי שהולך להסדר נוטל למעשה הלוואה של זמן מכלל ישראל, והוא מתחייב לכך שהוא יחזיר את ההלוואה הזו – בין בשרות מילואים מהצד הצבאי, ובין בהיותו חלק מהדור המיוחד הזה התורם את התרומה של תורה לאורך כל ימי חייו מהצד התורני.
כל טוב ובהצלחה