שאלה
שלום כבוד הרב,
אני מקווה ששאלתי לא חורגת מהשאלות הנהוגות והמקובלות וזה בסדר לשלוח שאלה כזו. במידה ולא, אינני רוצה לגזול מזמנו של הרב ואני אבין אי קבלת תשובה.
אני לומדת חינוך. במסגרת השיעור הובא המקרה הבא:
באחד מיישובי השומרון טענה תלמידה בתוקף שלמען שלום אמת יש להחזיר שטחים "ואפילו את היישוב שלנו".
תלמידה אחרת קפצה וצעקה:
"לא זו בלבד שאין להחזיר אף שעל, אלא יש להעביר את כל הערבים לארצות מוצאם".
הויכוח שהתפתח הפך סוער יותר בכל רגע.
האם במקרה כזה רצויה התערבותו של המורה?
האם ברגע שהמורה נוקט עמדה זו נחשבת עמדה פוליטית ואולי כדאי שמורה לא ינקוט עמדות פוליטיות במסגרת שיעור?
האם על המורה לחנך ע"פ עמדתו? או אולי יש להתחשב בדעת ההורים ולחנך ע"פ דעתם?
מה המורה משיג בסופו של דבר מבחינה חינוכית בקיומו של ויכוח שכזה?
התשובות ברורות לי מתוך השקפת עולם שבניתי לעצמי ובכל זאת עלינו לבסס את תשובותינו על מקורות יהודיים.
אשמח מאוד אם הרב יוכל להביע את דעתו על הנושאים הנ"ל וכן להפנות אותי למקורות יהודיים העוסקים בנושא ויוכלו לעזור לי בניתוח הדברים.
תודה
תשובה
שלום רב,
מורה טוב שואל שאלות. ומביא את התלמדים למחשבה ולברור האמת.
לשאול את צד השמאלי, האם על תל אביב גם לוותר ועל רעננה? ומה ההבדל? ומהו הגבול, עד היכן, למה על הישוב כן ועל ירושלים לא?
שאלות אמוניו והלכתיות רצוי לברר במסגרת דיון זה.אולי לעיין בדעת הר' עובדיה בהקשר להחזרת שטחים.ניתן לקבל את התיחסותם של רבנים לטעונים אלו.
רצוי לא לטאטא את הדיון אל מתחת לשטיח ולהראות שלמרות שיש הגיון בשני הצדדים ההכרעה צריכה להינתן.
המורה צריך בסופו של דבר להביע את דעתו. ולא את מה שההורים רוצים לשמוע.
מקורות לא חסר, מחיוב ישוב הארץ, דרך מצוות לא תחונם, ועד למחלוקת עם סטמאר.
מעבר לזה יש את תחילת אורותוהדגש המיוחד לקשר שלנו לארץ, תחילת ספר אורות מהווה גם את ההקדמה הבלתי כתובה של הרב לכל היחס למאורעות בעולם, והיחס בין הנגלה לנסתר.
כל טוב,
חיים רטיג, ישיבת הסדר "בינות" רעננה.