מנסה להתחזק, אבל נופלת בלשון הרע.

שלום לשואלת היקרה!

ראשית, יישר כוח גדול על הרצון להתקדם ולהשתפר! הרצון שלנו, הוא אחד הדברים הכי חזקים שבכוחנו לשלוט בו! עד כדי כך, שר´ נחמן אמר: ["אתה נמצא במקום שבו רצונותייך נמצאים!"], ומשום כך, המשיך ואמר "וודא שרצונותייך נמצאים במקום בו אתה רוצה להיות". כלומר, הנקודה של ההחלטה על השאיפה שלי, היא אחת מנקודות הציון החשובות בדרך להשגת המטרה. וברוך ה´- את זכית כבר לעבור אותה!!

לפני כמה זמן החלטת שאת רוצה להתקדם, להשתפר, ולהיות טובה יותר. כבר בעצם ההחלטה, נעשית טובה יותר מקודם, כי עכשיו את כבר בדרך ומתקדמת כל הזמן. אבל, צריך לזכור, שההחלטה היא רק ההתחלה, ויש אחריה עוד עבודה רבה. אנחנו בני אדם, ואיננו משתנים מן הקצה אל הקצה בן לילה, או ברגע מסויים של החלטה. זוהי רק נקודת המפנה, כמו מעין צומת דרכים שבו את מסתכלת על השלטים, ובוחרת באיזו דרך את מתחילה לצעוד. ברגע שהתחלת לצעוד בשביל, אין זה אומר שכבר הגעת אל היעד- אלא רק שאת יודעת מה יש בסוף הדרך. לרוב, אינך יודעת גם אילו הפתעות מצפות לך בדרך, ויכולות להיות עליות, ירידות, ימי שרב או גשם, וגם לפעמים אולי תטעי בדרך ויקח זמן למצוא את השביל בחזרה. אבל, הדרך היא אותה דרך, והמטרה לא משתנה. כמובן, תמיד כדאי לקחת מפה, ולשאול אנשים שהלכו כבר באותה דרך מה היא צופנת בחובה, ואיזה ציוד כדאי לקחת ועם מה חבל להיסחב. כל זה, נכון לכל דבר, בכל דרך! אם זו דרך התשובה וההתחזקות בעבודת ה´, ואם זה בהתחלה של מסלול מסויים בחיים.

ההרגשה שהצגת בכותרת שאלתך, היא מאוד מובנת. בתהליך כזה של שינוי, במיוחד בהתחלה, אנחנו לא מצליחים מיד לעשות כל מה שהחלטנו שנעשה, ואנחנו מועדים די הרבה, (ואפילו לא תמיד מרגישים רע עם זה כל הזמן...) ואז, כשאנחנו לרגע עוצרים לחשוב ונזכרים במה שהחלטנו (אם זה אחרי, או תוך כדי הסיטואציה) אנחנו מרגישים פתאום שאנחנו נמצאים בקונפליקט, במעין סתירה פנימית- אם החלטתי הפוך, למה אני עושה את זה אחרת? אולי ההחלטה שלי לא אמיתית? אולי הרצון שלי לא אמיתי ואיך שכעת אני נוהגת זה מה שמראה מי אני באמת, או מה אני באמת רוצה? אז מה שרציתי אז, כשהחלטתי להשתנות היה הצגה? ואפשר להציג את השאלה- "מי היא אני האמיתית?"

ואני חושבת, שהתשובה לכך היא ברורה- "את" האמיתית, היא מכלול של דברים, הכוללים: רצון, כוחות נפשיים, שכל, שאיפות, רגשות, חוויות וגם... חולשות. אבל, התורה מלמדת אותנו שהתפקיד שלנו בעולם הוא להתגבר על החולשות, ולגדול במידות טובות. כלומר, יש לך, ולי, ולכל אחד, אפשרות, באמצעות השכל והכוחות הנפשיים שיש לנו, לשלוט בנטיות הנפשיות שלו ולהחליט שהוא נוהג על פי השכל שלו והתורה, ולא על פי נטיית ליבו ברגע מסוים. כלומר [הרצון שלך], ללכת בדרך התורה, הוא זה שיקבע מה תעשי. ולכן, למעשה ההרגשה עצמה- שאינך מרגישה אמיתית בגלל הנפילות, היא זו שאיננה נכונה ואיננה במקומה!! את הכי אמיתית- כי את בנאדם, שמטבעו לא יכול להפוך בן לילה למשהו אחר. ואת אמיתית, כי את מודעת לחולשות שלך ומנסה לשנות אותם. אינך חיה באשליה שהנה, את כבר מושלמת... אלא את מתקדמת, וממשיכה קדימה ומחפשת דרכים להמשיך ולהתקדם.

אשתדל לנסות לעזור כמיטב יכולתי, ולתת כמה עצות קטנות לגבי התמודדות עם רכילות בין החברות, אבל הדבר החשוב ביותר שתזכרי, הוא שהכוח בידייך! ובעז"ה תצליחי לעמוד ברצונך להתקדם!

[לימוד קבוע- לפני מעשה]
נראה לי שבשלב ראשון, צריך ללמוד, ובקביעות, הלכות לשון הרע ורכילות. זה יחזק בתוכנו את החשיבות של העניין, ומכוח החיזוק הפנימי נוכל לפעול החוצה. יש את הלימוד היומי, בספרון קטן, שמחלק את ה"חפץ חיים", וספר "שמירת הלשון" לפי ימים. אפשר בהפסקת עשר בלימודים או בהפסקת צהרים, או כמה דקות בסוף תפילת שחרית- להתקבץ כמה בנות, ללמוד. כדאי שזה יהיה עם עוד חברות, כדי שזה יהיה גם בתודעה שלהן. ואם זה יהיה קצר, סיכוי יותר טוב שהן יצטרפו. ואם לא, גם עוד חברה אחת זה טוב, וגם לבד. יש עוד ספר, עם ציורים, בהוצאת פלדהיים על שמירת הלשון. נראה אמנם שזה לילדים, אבל זה גם כן, מקל על הלימוד שיהיה יותר חביב.

[בשעת מעשה]
כשאת שמה לב שאת או חברות שלך מתחילות לרכל (אחרי שתדעו גם מה הגדר של זה בהלכה...) , או אפילו סתם לדבר דברים לא נעימים על מישהו, או שתנסי לשנות נושא, או שתלכי משם. באמת זה קשה לשנות מבפנים, כי גם אתה נמשך לדבר. אז אולי בהתחלה כדאי שפשוט תמציאי תירוץ, ותנסי להכריח את עצמך ללכת. כמובן, שוב, יותר קל עם חברה, אבל אפשרי גם לבד.

[לאחר מעשה]
אם חשבת על כך שריכלתן אחרי שזה כבר קרה, אין כל כך טעם ב"הלקאה עצמית", להגיד לעצמך כמה שאת לא מצליחה לעמוד בזה וכו´ וכו´ דברים מייאשים. אלא, לומר לעצמך דברים מחזקים- מה היתה הנקודה שבגללה נפלת? למה לא הצלחת הפעם? איך פעם הבאה כן תצליחי? ועוד דברים שעולים על דעתך שיכולים לחזק אותך מפעם לפעם.

בסופו של דבר, אין פתרונות קסם. הכל עבודה קשה, אבל שווה שווה!! חלק מהעניין של לא לדבר לשון הרע ורכילות, הוא גם הגדלת העין הטובה שלנו על אנשים, ולימוד הזכות. שזה לא רק "סור מרע" אלא גם "עשה טוב". וזה יכול לעשות לנו מאוד מאוד טוב!!

עלי והצליחי!!

הדס.
hershko.hadas@gmail.com