שאלה
מצוות רבות מתבצעות בימנו בשפה הארמית, מנהגים רבים שנקבעו בעבר, כגון חיפוש החמץ בנר וכיו"ב נותרו עד היום, כאשר לכאורה לא רק שאין צורך גם היום במנהגים אלו ובשפה זו, אלא שהיום אנשים לא מבינים את השפה הזאת, ולדוגמא, זוג שנישא או חלילה מתגרש, שוודאי אינו מבין את השפה הארמית, למה ממשיכים כיום במנהג שנקבע לפני שנים רבות, ובמיוחד שבזמנו קבעו את השימוש בשפה הארמית כי זה מה שאנשים דיברו והבינו! אז למה לא מעדכנים את השפה ואת המנהגים?
תשובה
שלום לך,
1. ישנן סיבות רבות לשפה הארמית וקביעתך שזה מה שאנשים דברו והבינו היא מאד חלקית.
2. בכל תרגום יש גם הסבר ולכן דברים בהם צריך לדייק זה בעייתי לנו לתרגם אותם לשפה אחרת, כי בודאי לא נכלול את כל מה שהתכוונו.
דוגמא: כאשר אני עונה וכותב כמה נימוקים אף אחד אינו יודע מה המשקל של כל נימוק, יותר מכך בכל תשובה כתובה הקורא אינו יודע דברים רבים על השואל שנותן התשובה יודע - לכן גם אין ללמוד ממקרה למקרה באותה תשובה.
זו הסיבה שאין אנו מתרגמים לא את הכתובה ולהבדיל לא את הגט. אין אנו יודעים את פירושם וטעמם של כל מילה וגם מה שאנו יודעים אין לנו יכולת לתרגם.
דוגמא: בעברית יום ראשון אין אנו רגילים לתרגם לאנגלית "FIRST DAY," אלא מקובל לתרגמו ל'יום השמש'. ברור שהאחד מבטא את מהותו של יום ראשון אם לבריאה ואם לשבת שתבוא, ואילו השני, להבדיל, מזכיר עבודה זרה וחלוקת הזמן לאלילים שונים וכד'.
דברים אלו אנו מסבירים לאדם באופן כללי.
בחתונה קריאת הכתובה אינה חובה ולכן אני נוהג לקרוא את תרגומה בעברית אחרי שהסברתי לחתן ולעדים את הכתוב בה לפי הבנתי והם חתמו על כתובה שאינה מתורגמת (בארמית). וגם לכך יש עוררים שלא טוב לקרוא את תרגומה.
3. יש דברים שאדם צריך להבין מה הוא אומר ואין חשיבות למילים. דברים אלו רצוי לומר אותם בשפה שאדם מבין ולא בארמית.
מכיון שאת רובם נוהגים לומר 2-3 פעמים אני קורא בארמית ובפעם השניה אומר בעברית.
זה הוא נוסח בדיקת חמץ ועירוב חצרות/תבשילין וכד'
בברכת חג שמח
דוד לוי
098987548