שאלה
שלום. אני בכיתה ח', בת 14. אתמול בכיתה בשיעור חינוך אחת הבנות אמרה משפט שבעקבותו נוצר דיון וויכוח על חשבון כל השיעור.
המשפט שהיא אמרה זה: אני מכירה אישה שהיא מאוד מאמינה בה', היא עושה מלא דברים , עוזרת לאנשים וכו', אבל- היא הולכת עם מכנסיים כי לא נוח לה עם חצאית.
הרבה בנות (ואני ביניהם) התחלנו להתווכח איתה ולהגיד ללה שזה לא נכון, כי זה כמו שתגידי נוח לי לאכול חזיר אז אני יאכל. היא ועוד כמה בנות אז אמרו שמה הבעיה וכו' וכו' פשוט אין לי זמן ומקום לפרט את כל הדיון אבל משהו בסיגנון.
ובסוף לא הגענו לשום מסקנה. אתה מסכים עם מה שהיא אמרה?
תשובה
ב,ה
שלום.
דעו לכן כי לא שופטים בני אדם! .ומי שמכם לשפוט ?
וקל וחומר שלא שופטים לפי חיצוניות ופרטי לבוש.
נכון הוא שהאדם מביע אמירה מסויימת בצורת הלבוש שלו ובהתנהגות שלו אבל אין אנו יכולים וגם לא רשאים לדון ולשפוט את כל האדם על פי פרט כזה או אחר או משפט אחד שהוא אמר.
אם אתה אישה החליטה להתלבש כך זו זכותה וזה לא אומר כלום על מידת קירבתה להשם או על עוצמת אמונתה או על השקפת עולמה וכ"ו זה אומר שהיא נמצאת בתהליך מסויים ובבירור מסויים עם עצמך על דרכה .אנו מאמינים שבעזר השם בסופו של תהליך היא תמצא את הדרך הנכונה והאמיתית אבל זה לא דבר שיכול לקרות בזמן קצר עבורה ואולי זו ההתמודדות שלה וזה הניסיון שלה .ולכל אדם יש אתגר שונה וניסיון שונה ותגובות שונות.וכך אנו בעצם דנים אותה לכף של זכות ומאמינים שהמעשים הם כתוצאה מבירור ומחיפוש ולא מכפירה חס ושלום.
(ואולי יש לה סיבה מסויימת כגון סיבה רפואית וכדומה ובעטיה היא קיבלה היתר .אולי?)
אבל אם ניקח דוגמא שאדם מסויים מחליט שהוא מקבל את המצוות חוץ ממצווה אחת וזה אצלו עקרוני ומהותי ואידיאולוגי אז במציאות כזו הדבר שונה וההתייחסות ההלכתית היא שונה כי "מומר לדבר אחד מומר לכל התורה" וזה נושא כבד עד מאוד שיש ללמוד אותו ולא להחליט על כל אדם שבגלל שהוא לא מבצע הלכה מסויימתץ הוא מומר.
כדאי לכן לבקש מהמחנכת שיעור חינוך בנושא הזה.
בברכה,
עוזיאל
.