מים אחרונים ובורא נפשות

1)למים אחרונים יש ליטול ידיים מכלי, אך די בכמות מים מצומצמת, ומספיק לשפוך אותם על האצבעות עד הפרק השני, ולא צריך לשפוך על כל היד. עושים זאת אחרי אכילת ארוחה עם לחם לפני ברכת המזון. רצוי לנגב אחרי הנטילה.
הסיבה העיקרית היא שבימי חז"ל השתמש במלח סדומי שהיה חריף מאוד, ואם נשאר על הידיים ואח"ך נגעו בעיניים הוא עלול היה לגרום לנזק חמור לראיה. יש המקלים בדין זה בזמננו, וסברתם היא שכיום לא משתמשים במלח חריף כל כך, וכן שכיום אוכלים באמצעות סכו"ם ולדעתם חז"ל לא גזרו על אכילה כזו. רבים אחרים מקפידים גם כיום על עניין זה, וזאת משתי סיבות: א. אין לנו סמכות לבטל שחז"ל קבעוהו כחובה. ב. היו לחז"ל גם טעמים נסתרים לגזירות ותקנות שהם חידשו, ואיננו יודעים אותם.
2) אנו מברכים את הקב"ה שברא נפשות רבות וחסרונן – כלומר את צרכיהם החיוניים, שאותם הוא מספק להן, ועל כל מה שברא אנו מברכים אותו.
כל טוב
רונן לוביץ