שאלה
שלום לכבוד הרב,
אני בת 18 מסיימת עכשיו כיתה י"ב..
הייתי חניכה בתונעת נוער יחסית מעורבת...יש בחור בן גילי מהסניף בנאדם ממש צדיק ורציני. עוד כשהיינו יחד בסניף היה משו שמקשר ביננו כי היינו היותר דוסים מהסניף.. ותמיד חשבנו אותו דבר וכאלה.. באותה תקופה זה היה נראה משהו טבעי שעוד יעבור לי המחשבות עליו.. עברו מאז 4 שנים. וזה לא עבר...
אני לא יודעת מתי אתחיל לצאת עם בנים, אולי שנה הבאה אולי עוד שנתיים... החשש שלי, שאני מקבעת את עצמי במחשבות עליו בזמן שיכול מאוד להיות שמה שאני חושבת שיש ביננו בכלל לא קיים... כבר ניסיתי את השיטה של "השכל" אבל גם הוא מוביל אותי אל אותו בחור כי באמת שיש כ"כ הרבה משותף/משלים אותנו..בקיצור- אני ממש מבולבלת!
מה שהופך את הכל למסובך יותר, אמא שלו נפטרה לפני פחות משבועיים.. מאז אני באמת לא יכולה להפסיק לחשוב עליו. הלכתי לשבעה וישבתי עם אחותו בתקווה שהוא שם לב שבאתי להראות שכואב לי... אני לא מתרכזת בכלום!! זה רק חיזק את תחושת השייכות שיש לי אליו ואני פשוט משתגעת... אני נכשלת במתכונות ובגרויות כי אני לא מצליחה לחשוב על משהו אחר...
לדבר איתו נשמע לי קצת לא מעשי בגלל הגיל שלנו..
סליחה אם גזלתי מזמנך, אני פשוט אשמח לאיזו עצה טובה אחרת אולי מעשית יותר שתוכל לפנות לי את המחשבות קצת...
תודה רבה!!
תשובה
לא נעים אבל לא נורא.
אני מבין שאתם עדיין בגיל תיכון , כך שחייבים דבר ראשון, לנתק כל מחשבה או רעיון על מפגש, כיון שכרגע זה לא מוביל לשום דבר טוב.
תביני שכדי להיות ראויה לקשר טוב איתו , את צריכה קודם כל להיות את בעצמך, ולהיות יראת שמים ובעלת מידות ועוד הרבה תכונות שאת צריכה להשקיע בהם לבד!!באותה מידה , גם הוא צריך לבנות את אישיותו באופן עצמאי. (וכנראה שהוא מבין זאת ולכן אולי לא מראה כלפייך מה שאת כ"כ רוצה.)
בע"ה , כשיגיע הזמן, ותהיו שניכם בעלי אישיות ויכולת מתאימה, תוכלו למצוא אחד את השני. הרי אתם גרים באותו אזור, ומכירים, סביר שזה יקח לו קצת יותר זמן, כי כך דרכם של בנים, אבל לפי מה שאני מבין ממך, הסבלנות תשתלם, ו"בעל אבידה יחזר על אבידתו".
בכל אופן, באמת תשקיעי עכשיו את הכוחות שלך בעצמך, הלימודים הבגרויות ופיתוח תכונות האישיוןת, הם משימה לא קלה אבל חשובה, ואל תתני לו להתערב בזה כי זה לא טוב!!!