שאל את הרב

מחלוקות וזרמים ביהדות

חדשות כיפה חברים מקשיבים 02/05/11 15:00 כח בניסן התשעא

שאלה

שלום. אני כבר הרבה זמן לא מצליחה להבין למה יש מחלוקות, לכולנו יש תורה אחת כולנו שואפים להתקדם ולהתחזק בתורה ובמצוות, איך אפשר לדעת מה האמת? חרדים, דתיים, חסידיים, בכל זרם יש הרבה אמת וצדק, איך אפשר לדעת מהי הדרך הנכונה? ואם תגידו שאין דרך אחת נכונה אז איך אפשר לדעת במה להאמין? לאיזה זרם להשתייך? ואני לא מאמינה שלכל אחד מתאים משהו אחר, הקב"ה רוצה שנהיה מאוחדים בלי מחלוקות, שומרים את אותה תורה, מקיימים את אותם מצוות, שלכל עם ישראל יהיה את אותו אורח חיים ושכולם יאמינו באותם ערכים ואידיאלים, אז איך קיים מצב כזה? ומה נכון להיות?

אני ממש מבולבלת!!!!

תודה מראש..

תשובה

שלום וברכה, ויישר כח על השאלה החשובה והיסודית!

איך יכול להיות, שיושבים כמה אנשים באותה כיתה, מקשיבים לאותו שיעור, וכל אחד מבין משהו אחר. לגמרי. ´שמעת מה הוא אמר, זה ממש לא מקובל עלי´. ´מה יש, הוא אמר דברים רגילים למדי, בלי חידוש מיוחד´. ´על מה אתה מדבר, הוא אמר בדיוק הפוך ממה שכולם לימדו אותי עד היום´. ´שמע, אם ככה אתה חושב, אז נראה לי שלא הבנת למה הוא התכוון´. ´אני לא הבנתי? אתה לא הבנת!´...

כך אנחנו בני האדם. כל אחד מאיתנו הוא שונה, עם סגנון חשיבה ייחודי לו, ועם כשרון שכלי שאיננו זהה לאף אחד אחר. אפילו דעות אנושיות ניתנות לפרשנויות, תראי מה קורה בבתי המשפט. דיונים רבים עוסקים בשאלה [´מה התכוון המחוקק´]. האם אפשר להוכיח מדבריו גם למקרה שלנו, או שזה לא דומה. האם צריך לקנוס את הנאשם בסכום גבוה מהרגיל, או במה שמקובל בדרך כלל. העבירה שלו תפגע בו בהמשך, כשהוא ירצה להתקבל לתפקיד בכיר? מה זה בדיוק אומר ש´צריך להתייחס למעשה בחומרה רבה´: מעצר בית, כלא, כמה שנים? על תנאי או בלי?

קל וחומר, שהדברים אמורים בתורת ה´. רבונו של עולם העניק לנו את התורה, שבה גנוזה חכמה [אלוקית]. את התורה הזו אנו אמורים ללמוד בעזרת השכל [האנושי] שלנו. את מבינה, שאנחנו לא מסוגלים לרדת לסוף דעתו של הקב"ה, ולהגדיר במדויק למה הוא התכוין בכל דבר ודבר. כמובן, שאת הפירוש ההכרחי להבנת התורה הוא מסר לנו בעצמו, במעמד הר סיני. אבל יש כל כך הרבה פרטים, ודקדוקים, ושאלות חדשות שמתעוררות. איך נדע מה לעשות? הכל תלוי באיכות הקליטה שלנו את התורה.

לכן, זה פשוט צפוי שיהיו מחלוקות. וזה נפלא, כי זה מה שמאפשר לכל אחד מאיתנו לקבל את התורה בצורה שהכי תתאים לו. תורת ה´ היא אינסופית, והיא יכולה להיכנס לכל נפש, לכל סגנון ולכל אישיות. ברור שכולם זורמים לכיוון אחד, ומאמינים באותם עקרונות, אבל אצל כל אחד זה מתנגן קצת אחרת. אלו אותם המילים, אבל כל מי שפוגש אותם מלחין אותם בדרכו שלו. כל אדם הוא עולם מלא, והקב"ה פונה אליו, באופן אישי, דרך התורה המשותפת לכולם. זה פלא עצום, וכל כך מקסים.

אמנם, צריך תמיד לזכור ש-70 פנים לתורה. וה-71 הוא כבר מחוץ לגדר. יש מסגרת ברורה ומוגדרת מאוד, שמי שחוצה אותה עבר את הגבול. שם זה כבר לא תורה, אלא המצאה אישית שלו. אבל בתוך המסגרת, הקב"ה דואג לתת לכל אחד מאיתנו את המרחב שלו, את הניגון שלו. הוא רוצה שנוכל לבטא את האופי שלנו, בלי לטשטש הבדלים. בלי להחניק את המיוחדות שהוא בעצמו נטע בנו. התורה לא אמורה להפוך אותנו לפס יצור של עבדים, שנראים אותו דבר וחושבים אותו דבר, אלא להצמיח את כוחות החיים, כדי שנוכל לפרוח הכי טוב שאפשר. כל אחד כמו שהוא.

אם הקב"ה נתן תורה אלוקית לבני אדם, אז המחלוקות זה דבר הכרחי, זה מובנה במערכת. ואין עם זה שום בעיה, להיפך, זה מגדיל את התורה ומגלה לנו כמה היא רחבה. איזה עומק וגודל יש בה, שאפשר לראות כל כך הרבה אנשים שונים לחלוטין, ובכל זאת כולם מנהלים את חייהם לאורה.

איפה האמת?
אצל כולם ביחד. כולנו דבקים בתורת ה´, ומסכימים על הגבולות והכללים היסודיים. אבל כל אחד מדגיש ערך אחר, כי בן אדם לא מסוגל להכיל את התורה כולה לבדו. אז כולנו יחד מרכיבים פסיפס אחד גדול. כולנו חלק מקשת ענקית שנפרסת על כל עם ישראל, וכל אחד מאיתנו הוא גוון מיוחד. יש כאלו שמדגישים את לימוד התורה, ויש כאלו שמדגישים את עבודת המידות. יש כאלו שמדגישים את התפילה והרגש בעבודת ה´, ויש שמדגישים את השכל ועומק המחשבה. יש כאלו שמתרכזים רק באדם הפרטי, ויש כאלו שמתייחסים לכלל ישראל, ורואים את עצמם רק כחלק קטן ממנו.

איך אני אדע מה לבחור?
כמו שראינו, בעצם אין כאן מחלוקת ממש. אלא הכל שאלה של מינון, מה להדגיש יותר ומה פחות. מה עומד במרכז ומה נובע ממנו. מהו העיקר, ומהו הטפל. אז כל אחד מאיתנו זקוק בעצם לכולם. אנחנו צריכים להתרגל להביט בעין טובה על כל שיטה, וללמוד ממנה את הדברים החיוביים. אין דבר כזה ש´רק אנחנו צודקים´, כי זו יומרה ועזות לומר ש´אנחנו יודעים בדיוק את כל מה שהקב"ה רצה והתכוין´. אין דבר כזה. [ככל שנדע לקבל מהאחרים, כך נהיה קרובים יותר לאמת]. כך נוכל לפגוש את התורה מכל הזויות, בכל הצבעים, ובכל המנגינות. אם נהיה נעולים על דרך מסוימת, ונשלול את מי שחושב אחרת, נפסיד.

ובכל זאת, באיזו דרך אלך?
על פי נטיית הלב. אנחנו צריכים לבטוח בקב"ה שיצר אותנו עם ההרגשות שלנו, ועל פי זה לחוש לאיזה כיוון אנחנו נמשכים, ועם מי אנחנו מזדהים יותר. כמובן, שאפשר להחליט בבירור רק לאחר שנלמד ונכיר את השיטות השונות, ומהו בעצם החידוש שמייחד כל אחת מהן. בינתיים, תסמכי על הקב"ה שדאג שתיולדי למשפחה מסוימת, וכנראה זה מה שטוב לך בשלב זה. נסי לברר קודם כל את הדרך שבה את מתחנכת, ללמוד את המשמעות שלה, וההשלכות על החיים שלך. בהמשך, תוכלי להכיר דרכים נוספות יותר לעומק, ולקבוע כיצד תרצי לחיות את התורה.

בהצלחה רבה.
אני כאן לכל שאלה.
אבישי.
batelam@gmail.com

כתבות נוספות