שאלה
בס"ד
אני מבין שיש הרבה מחלוקות בפוסקים. זה אומר הלכה כך והשני אומר הלכה כך.
היהדות מכירה בזה , ואף אפשר לומר שבמידה מסוימת מעודדת את זה.
מחלוקות יש בין גדולי ישראל בכל הדורות וכמובן גם בדורנו.
השאלה היא למעשה מה נאמר על הזרמים הרפורמיים והקונסרבטיבים ?
הריי הם יכולים להגיד בדיוק את אותו הדבר. " אנחנו חושבים שהלכה כמותנו ולכן אנחנו חושבים שאנו עושים את דבר השם , עובדה גם אצלכם יש כאלו שהולכים לפי פוסק כזה ויש לפי פוסק אחר ואינכם שוללים את דרכם ".
אם כך מה ההבדל? מה ההבדל בין מחלוקת בעולם היהדות "האורטודוקסי" שאותם אנו מקבלים בהבנה ולבין היהדות האחרת שהולכת לפי הבנתם ופסיקתם הם?
תשובה
שלום וברכה!
כדי להגדיר משהו כמחלוקת פוסקים לגיטימית צריך שכל אחת מן הדעות תהייה מבוססת על מקורות קדומים ותהיה תואמת את העקרונות וכללי פסיקת ההלכה מדורי דורות ע"פ התורה שבכתב ושבע"פ.
רפורמיים בהמצאות שלהם בהרבה מקרים לא מתבססים על מקורות ובטח שלא אומרים את "הלכותיהם" ע"פ עקרונות וכללים של פסיקת ההלכה וזה בנוסף לכפרנות שלהם וראיית ההלכה והיהדות כתרבות ופולקלור ומחיקות דינים מפורשים בתורה כלא רלוונטיים לפי שדעתם החלשה לימינו. לדוגמה רביי רפורמי אחד טען שתורה לא יכלה לומר שיחסים הומסקסואליים אסורים, זה לא אנושי , לכן מבחינתו יש למחוק דין זה מהתורה ח"ו. לכן דעותיהם אי אפשר להגדיר כמחלוקת פוסקים, אלא כהמצאות וכפירה בלבד.
קונסרבטיבים בד"כ מתבססים על המקורות, אך הם מפרשים אותם כמו שבא להם ללא הצמדות לעקרונות וכללי הפסיקה. לדוגמה הם יכולים לקחת הבנה מסוימת בגמרא, שנדחתה כבר בגמרא, כהבנה לא נכונה ולפסוק אותה להלכה. או לתת פרשנות שרירותית לדין מסוים, ללא כל הצמדות לכללים ולקבוע שכך צריך לנהוג. בעקבות כל זה דעותיהם מחוץ לגבולות ההלכה ולא יכולות להיכנס להגדרה של מחלוקת פוסקים לגיטימית.
בברכה,
חיים בריסק