שאלה
לכבוד החברים שלום!
מהי רוח ההלכה? למה היא מחייבת?
דברים שלכאורה מותרים במסגרת ההלכה גם הם תחומים בגבול הנקרא "קדושים תהיו-קדש עצמך גם במותר לך" שזה ציווי מפורש ועל כן מהי אותה
"רוח ההלכה" החמקמקה?
יכול להיות שאין דבר כזה על צד האמת?
תשובה
שלום,
שאלת שאלה מאוד יפה.
לדעתי, המושג "רוח ההלכה" אינו קשור במהותו להלכה, אלא לכל דבר בחיים.
אנחנו חיים בעולם שיש בו אידיאלים מצד אחד, ומסגרות מצד שני. המציאות מוכיחה שאי אפשר ליישם את האידיאלים הכי גדולים בלי המסגרות, ומאידך אי אפשר כמובן למסגרות בלי אידיאלים שיתנו להם משמעות.
משל למה הדבר דומה? מסכת כתובות עוסקת במחוייבויות ההדדיות בין איש לאשתו. הוא אחראי על השגת המזונות, היא אחראית על צרכי הבית.
אולם, איש ואשה שביתם יהיה בנוי רק לאור מחוייבויות אלו - הם מסכנים. ביסוד הכל עומדת האהבה ההדדית, שבאה לידי ביטוי בכל מקום בחיים ואי אפשר לקבע את הכל במסגרות. האהבה באה לידי ביטוי גם בדאגה ההדדית של כל אחד לשני וגם בעובדה שכל אחד פועל למען השני במזונות ובכביסה, אבל לא רק בהם.
הדוגמא הזו לא לגמרי דומה להלכה, כי המצוות אינן מסגרות חיצוניות! אולם, יש בה בכדי ללמד על העיקרון.
בקיום מצוות - רוח ההלכה היא הפנימיות והלב של הדברים, שאי אפשר להגדיר את כולם בהגדרות קבועות, והדבר גם כלל אינו רצוי כמובן.
מהי "רוח ההלכה" בתורה? היא כוללת את כל האידיאלים הגדולים והקטנים - עזרה לזולת, אהבת ה´, שמירה על אופיה המרומם של השבת, לא להשתעבד לתאוות הגוף (אבל מצד שני, גם לא להיות נזירים! ובעניין זה הרחיב רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי, ואפשר לעיין למשל בדבריו במאמר הראשון אותיות קח-ק, ומאמר שני אות נ והלאה).
אשמח להמשיך לדון בנושא ולהרחיב את היריעה במידת הצורך,
שבוע טוב,
yaakov@makshivim.org.il