מה הטעם לאיסור נגיעה

שלום יאיר,
קודם כל חשוב לדעת שאיסור נגיעה אינו רק מחשש שמא האדם ייגרר לאיסורים נוספים, אלא הוא איסור עצמי, שלדעת הרמב"ם מקורו הוא מדאורייתא, וכן נפסק בשו"ע. המקור הוא בפסוק: "איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה אני ה' ".
צריך לשים לב שהתורה לא אסרה רק גילוי עריות ממש, כי אם גם קירבה לגילוי עריות, ובכלל זה נגיעה , וכל קרבה אחרת שעלולה להביא לגילוי עריות.

ניתן להצביע על מספר נקודות להתבוננות בהבנת מגמת הקשר אותו אמורים ליצור איש ואישה האוהבים זה את זו, וממילא נוכל להבין יותר את הדרכתה של התורה להתרחקות מיצירת כל קשר גופני בין איש ואשה טרם נישואיהם.

א. יחסי הגוף בין בני הזוג הם אחד הביטויים החשובים ביותר לקשר הנפשי של איש ואישה, אך יש מצבים בהם הם עלולים גם להטעות. פעמים רבות התחושות הנוצרות מהקשר הפיזי, נוטעות את האשליה שאכן קשר עמוק יותר מסתתר מאחוריו, ובאמת אין כאן אלא ריגוש רגעי, ותו לא.
ב. פעמים רבות המגע הפיזי יכול לבסס קשר על יסודות התלויים בדבר (גוף), ועל מנת שקשר ייווצר נכון, צריך להצמיד אותו אל יסודות עמוקים ופנימיים יותר.
ג. אדם שיוצר בגיל צעיר קשר לא בשל הכולל מגע גופני – מתרגל לקשר פיזי ללא עומק נפשי מתאים. ההיכרות עם אחרים נעשית חיצונית, מתמקדת בעיקר ביופי, בצורת ההתבטאות וכדו', במקום שהמבט יהיה בעיקר על האישיות והאופי. כל אחד יכול לראות איך יחסי בנים-בנות בגיל צעיר באים עם הרבה דגש על צורת ההתלבשות, עם נסיון להתנהג בצורה שמקובלת ונחמדה בעיני אחרים, ועוד.
ד. אין אהבה בלי אחריות. חכמינו למדונו, שזוג הנשוי כדת וכדין אלא שנמצא פסול בכתובה, אסור להם לחיות יחד, זאת למרות שהחופה נעשתה כדת וכדין. והטעם הוא שחכמינו בגודל התבוננותם, הבינו שעל מנת שקשר גופני ינבע מהמקום הנכון, הוא צריך להיות מחובר לאחריות ומחויבות. אהבה ללא אחריות התלווה לה היא אהבה עצמית! ובמקום בו הכתובה נפסלה, הרי שכביכול אין מחויבות. ומכאן נלמד בקל וחומר על חברויות ראשוניות שאין בהן כל מחויבות לקשר, שאין זה נכון לקיים קשרי גוף כשאין עדיין מחויבות כלשהי לבן / בת הזוג.
ה. סף הרגישות. לכל אדם יש רגישות טבעית כלפי בן המין השני. זהו דבר שנטע בנו הבורא, ונועד לחזק את הקשר בין בני הזוג. אדם שנחשף למראות לא צנועים או עובר חוויות כאלו, רגישותו הטבעית מתקהה ונשחקת. כשיגיע לרגע האמת וירצה לחוות או להתרגש מהקשר עם בן זוגו האמיתי, יגלה שהוא איבד את היכולת הזו.
משל למכשיר אלקטרוני להאזנה לקולות. ככל שהוא יהיה בעל חיישנים יותר רגישים, ככל שסף הרגישות שלו יהיה נמוך יותר - כך יוכל לקלוט צלילים נמוכים יותר ולהרגיש בכל רחש. אם יהיו בסביבתו קולות בעוצמה רבה, לא יהיה מנוס אלא להוריד את סף הרגישות שלו, כדי שהחיישנים שלו לא יהרסו. אלא שאז הוא כבר לא יוכל לחוש יותר בצלילים נמוכים ויאבד את יתרונו הגדול.
כך גם בעניינינו. בחור שהולך לים או בריכה מעורבת או צופה בסרטים לא צנועים, שלא מקפיד על איסור נגיעה וכן הלאה ( והדבר נכון גם הפוך, ביחס לבנות), משחית בזה את רגישותו הטבעית. זה הופך להיות דבר רגיל אצלו. ואז, ברגע שימצא את בחירת ליבו ויבקש לחוות ולהתרגש מהקשר איתה, הוא יגלה פתאום שהוא לא מסוגל, שהדברים הפשוטים והעדינים שהיו יכולים לגרום לו לתחושות ולעורר אצלו רגשות כבר לא משפיעים עליו יותר. הוא הרס את יכולתו להרגיש ולהתפעל מדברים פשוטים. מי שהתרגל לשים 6 כפות סוכר בקפה שלו, כבר לא יוכל ליהנות מכוס עם 2 כפות. זה כבר "לא מתוק" לו יותר… .
ו. הראשוניות. שמעתי פעם סיפור על מקום אחד שהיה נהוג שם שהחתן נותן לאשתו הטריה איזו מתנה כשהם לראשונה יחד בחדר ייחוד לאחר החופה. פעם אחת היה בחור עני שנשא אשה, ולא היה לו כסף אפילו למתנה פשוטה. כשישבו בחדר ייחוד והגיע הרגע שאז מקובל היה לתת את המתנה פנה הבחור אל רעייתו הטריה ואמר לה: "אמנם לא היה לי כסף לקנות לך במתנה טבעת, שרשרת או אפילו צמיד, אבל יש לי מתנה גדולה יותר להעניק לך. המתנה שלי היא שאת הבחורה הראשונה שלי. מעולם לא אהבתי מישהי אחרת, לא צחקתי עם מישהי אחרת , לא סיפרתי את הסודות שלי למישהי אחרת. את האחת והיחידה שהיתה לי אי פעם…".
הראשוניות היא דבר בעל עוצמה אדירה. מי שיבזבז אותה על קשרים לא רציניים ו"משחקים" של ימי הנעורים, כשיגיע ל"דבר האמיתי", יגלה שאיבד את הטעם הייחודי של הבלעדיות של הפעם הראשונה. זהו דבר יקר שחבל לחלוק אותו עם בן אדם שלא מתכוונים לבנות איתו את החיים. (וקיים גם חשש של השוואות, במודע או שלא במודע, לחויות מן העבר, למי שהיו לו כל מיני התנסויות קודמות, מה שיכול לפגוע ולהזיק מאד לקשר הנוכחי).

אולם, חשוב לומר דבר נוסף, יאיר. בשאלתך מיעטת מאד בחשש שאדם ש'נוגע' ימשיך משם לאיסורים נוספים. אך המציאות מוכיחה את ההפך הגמור. "אין אפוטרופוס לעריות", אמרו חז"ל. פירושו של דבר הוא שכשאנו עוסקים בכוחות וביצרים כל כך גדולים, אי אפשר לסמוך על שום דבר. אין אדם שיכול לומר על עצמו בבטחון מלא "לי זה לא יקרה. אני אעשה רק את זה ולא טיפה יותר". הרי אדם לא מכיר את עצמו בכל המצבים, ועל אחת כמה וכמה שאינו מכיר את הצד השני. אי אפשר לדעת עד להיכן הדברים יתגלגלו, לכן חובה עלינו לצמצם את הנסיונות ככל האפשר. זכור, להדליק אש גדולה די בגפרור אחד. אך לכבותה צריך מים רבים שלא תמיד מצויים.

אין ספק שהנסיונות הם קשים. אך צריך לדעת שהעמידה בנסיון כדאית, לא רק מפני שכך
מצוה אותנו הקב"ה, אלא כי ציווי זה הוא הדבר הטוב ביותר עבורנו.
נכון שהצורך הגופני הוא חזק, אבל על הגשמה שלו בגיל צעיר מדי משלמים מחיר נפשי,
והנזקים וההשלכות על בניית קשרים עתידיים הם גדולים.

בורא עולם נטע בנו כוחות עצומים. היכולת לאהוב , ולחוש רצון עמוק לממש אהבה זו היא דבר חיובי. כך צריך להיות בין איש ואישה, ואלה הכוחות שנטע בנו הקב"ה במלוא עוצמתם. אין התורה מבקשת שלא נחוש כך, ואין היא ניצבת כנגד כוחות האדם. להפך, אנו מוצאים בתנ"ך פרקי אהבה רבים, אם כפשוטם ואם כמשל לדברים עליונים מהם בהרבה. מכל אלה אנו יכולים ללמוד על משקלה ועל מעמדה, ולשמוח מאוד כשכוחות אלה חיים בתוכנו. זוהי חווית חיים עליונה וטהורה, והיא אף עשויה לשמש בסיס להבנת דברים עמוקים בהרבה, כמו אהבת ד' וקרבת אלוקים הדומים למימוש אהבה זו.
דווקא מכח זה ציוותה עלינו התורה שלא לתת עוצמות אלה לריק. התורה ביססה את הקשר בין איש לאישה על פירמידה - קשר זה מתחיל בקידושין שהם קשר רוחני ופנימי, נאמנות והבטחה, קדושה וצניעות, שאין בהם מימוש כלשהו כי אם "זכרתי לך חסד נעורייך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה"; לאחר מכן הנישואין, שהם הכניסה המשותפת לחופה וקביעת השמחה בין בני הזוג; לאחר מכן הם מגיעים לביתם ומתייחדים האחד עם השני.
זהו הסדר הנכון והמחייב. דווקא בשל עוצמות כוחות המשיכה הזהירה התורה שלא להתמכר להם, ולא לתת להם לשלוט במערכת היחסים בין שני בני הזוג.
כל סטייה מסדר זה מקלקלת מבנה נכון וטהור בין השניים.
על כן אסרה התורה כל מגע פיזי הקודם להקמת הבית, מכל סוג שהוא. שימרו את העוצמות כולן ליחסים בתוך ביתכם. אין התורה מכירה אלא את הגבורה, הקיימת דווקא בליבם של אוהבים באמת. ככל שתהיו כעת גיבורים יותר , כך תזכו לאחר הנישואים להקמת קשר שהוא אמיץ יותר וחזק יותר, שמטפס גם על עבר מרחקי רקיע נישאים יותר מאשר מימוש האהבה ברבדים בהם אתם עדיין נמצאים בהם. רק מי שיאזור אומץ וילמד את סוד הגבורה ואת סוד ההימנעות, את סוד הצניעות ואת סוד המרחק המאחד, יזכה בסופו של דבר לקשר עמוק ואמיתי, שמאחד בתוכו את כל המישורים בצורה הרמונית, ומכיל בתוכו קדושה וטהרה, שמחה ואושר.

בהצלחה וכל טוב!
חברים מקשיבים

הערה: בתשובה זו נעזרנו בדברים שכתבו כמה רבנים, ועל כך נתונה להם תודתנו.
ישנה חוברת קטנה בשם "מגע הקסם" העוסקת בכח שבנגיעה ובעוצמה הטמונה בו, ומתוך זה גם באיסור נגיעה. תוכל למצוא אותה בחנויות. כדאי לך לעיין בה כתוספת לדברים הנ"ל.
להשלמת התמונה כדאי לעיין גם בתשובה הבאה - 'התמודדות עם היצר הגופני', שמתייחסת יותר להדרכה המעשית ולהתמודדות בפועל.