מה ההלכות ומה הסיפור של חנוכה?

בע"ה ליקבה"ו

שלום לך שואלת יקרה,

קודם כל אשרייך שאת חוזרת בתשובה ומתאמצת לעשות את רצון ה´, רוצה ללמוד ולהתקדם. אין לך מושג כמה ה´ שמח בכל זה.

ובכן, קודם כל סיפור חנוכה (על אף שההלכות יותר חשובות, כדאי להבין למה עושים אותן). מכיוון שאני לא יודע בדיוק מה את יודעת ומה לא, אני מספר מה שנראה לי כנדרש, ואם יש דברים שאת לא מבינה וכדומה, את מוזמנת בשמחה לשאול.

מתחילת בנית בית המקדש השני שלטו בא"י (=בארץ ישראל) מלכויות זרות. בתחילה בבל, שהיא גם זו שהגלתה את עם ישראל והחריבה את בית המקדש הראשון, ובתקופתה גם ארעה גזירת אחשורוש והמן שבעקבותה אנו חוגגים את חג הפורים. ואחריה שלטה בא"י מלכות יון. אחרי כ-150 שנה של שליטה בארץ, חזר אנטיוכוס, שהיה אחד השליטים ביון, מניסיון כיבוש כושל במצרים, ובעוברו בירושלים הרג יהודים רבים, שדד את בית המקדש, ומינה מתיון (המתיונים היו יהודים שפרקו עול תורה ומצות, והחליטו להצטרף לתרבות וההוי היוניים) לכהן גדול בבית המקדש. בהמשך, לאחר עידוד מהמתיונים, גזר אנטיוכוס גזירות נגד שמירת מצוות (חלק מהמצוות שנגזר עליהן – שמירת שבת, ברית מילה, כשרות, ועוד). ומי שלא יקיימן – ימות, ח"ו. כחלק מגזירות אלו והניסיון לכפות את עם ישראל לתרבות יון, הציבו היונים פסל על גבי המזבח, והקריבו עליו קורבנות לעבודה זרה. בעקבות כל אלו, החלו רבים מעם ישראל להתיון. היו קבוצות שברחו למדבר יהודה ולמצרים כדי להמשיך שם בשמירת המצות.
ובתוך כל אלו, בעיירה הקטנה מודיעין (שככל הידוע לי, נמצאת סמוך למודיעין של היום) גרה משפחת כהנים בשם חשמונאים. האב הזקן, מתתיהו, וחמשת בניו. היונים ניסו לגרום לאנשי מודיעין להתיון, ובתוכם גם מתתיהו, ואז קם מתתיהו והרג יהודי שעבד עבודה זרה. בעקבות מעשה זה, הצטרפו אליו כמה מאות יהודים, וביחד הם התחילו לחייב יהודים לשמור מצוות. מלו תינוקות בכוח, הרסו פסלים, ופגעו במתיונים.
זמן קצר אחרי תחילת המרד נפטר מתתיהו, ובנו הבכור, יהודה, החליפו. יהודה כונה בשם "יהודה המכבי", ועל שמו קרויים המכבים בשם זה. כנראה שמקור השם הוא בראשית התיבות "מי כמוך באלים ה´". בהנהגתו של יהודה התעצם המרד מאוד, והיונים היו מוכרחים לשלוח תגבורת לארץ כדי להשתלט עליו. לא ידוע מה היה גודלו של צבא המכבים, אך בשיאו הוא לא עלה על [12,000] איש. התגבורת שנשלחה כדי להלחם בהם מנתה [40,000] לוחמים... מעבר לעליונות המספרית הברורה שהיתה נחלת היונים, הם גם עלו על המכבים בהכשרת הלוחמים, ציוד משוכלל (שכלל גם פילי מלחמה, שהטנקים של ימינו מהווים תחליף להם) וניסיון צבאי עשיר. ולמרות כל זאת, ה´ היה בעזר המכבים, והם ניצחו את היונים בקרב זה. חשוב לדעת, שניצחון בתקופה זו אין פירושו הריגת כל הלוחמים, אלא הריגה של כמות גדולה, ובריחה של כל השאר.
אחרי שנחלו מפלה שכזו, שלחו היונים תגבורת נוספת. יהודה הפתיע אותם בתחילת הקרב, וגם שם הוא ניצח. בעקבות הנצחונות הללו, צברו המכבים ציוד צבאי וניסיון.
לאחר מכן, שלחו היוונים תגבורת נוספת. יהודה ניצל את הזמן עד הגעתה להערכות הצבא, ואף קבע יום צום ותפילה. היונים חנו באמאוס (אם אני לא טועה, מדובר באיזור לטרון של היום), ותכננו להשתמש בתוכניתם הקבועה, להפתיע את יהודה בלילה, ולתקוף אותו בעוד ישן בתוך מחנהו. יהודה, בחושבו שכך יעשו, השאיר במחנהו לפידים כדי להטעות את היונים שהוא ואנשיו שם, ולאחר מכן נטש את המחנה, והתחבא על אחד ההרים. כשהצבא היוני הגיע למחנה יהודה, הוא הופתע לגלות שאין בו אף אדם. באותו זמן, תקף יהודה את הנותרים במחנה היוני והרג מהם כשלושת אלפים איש, והשאר ברחו. לבינתיים היונים שיצאו לתקוף החלו לחזור אל המחנה, אך הם ראו אותו מרחוק עולה באש. הם הבינו שידו של יהודה על העליונה, ולכן הם נמלטו משם.
כך צבר יהודה עוד נשק רב, עד שהוא חסם את כל הדרכים לירושלים, שהיתה נתונה בידי היונים.
בקרב הרביעי מנו היונים 60,000 חילים רגליים, ועוד 5,000 פרשים. לעומתם, מנו המכבים כ-10,000 איש. וגם הפעם ניצח יהודה בקרב. בעקבות קרב זה בוטלו הגזירות של היונים. אך ירושלים היתה עדיין בשלטון יוני. ובכ"ה בכסלו (שנת 3596 לבריאת העולם) עלו יהודה והמכבים לירושלים וכבשו אותה מידי היונים. הם טיהרו את בית המקדש מכל העבודה זרה שהיתה שם, שיפצו אותו והדליקו את המנורה. אז התרחש הנס הידוע, שלא היה אלא פח אחד של שמן טהור, והוא היה אמור להספיק ליום אחד, וה´ עשה נס, והפח הספיק לשמונה ימים. שנה אחרי הנס הזה, קבעו חכמי ישראל את חג החנוכה על כל הניסים שארעו. אבל צריך לזכור, גם אחרי שהגיעו המכבים לירושלים, הקרבות לא פסקו. היונים עדיין היו בארץ, ומידי פעם התפתחו קרבות רציניים מאוד, באחד מהם היונים שלחו צבא אדיר, של 100,000 רגלים ועוד 22,000 פרשים, ו32 פילים!!! במערכה הראשונה, שנערכה באחד הישובים מחוץ לירושלים, הצליח יהודה לפגוע פגיעה קטנה בצבא, אך הוא ראה שהצבא חזק מידי, ולכן הוא נסוג לירושלים. היונים הקימו מצור על ירושלים, וכבר היה נראה כי הגיעה סופו של המרד. ואז הגיע ישועת ה´ מכיוון לא צפוי – במלכות יון ארעה מרידה פנימית, ושלטונו של אנטיוכוס עמד בספק, לכן הוכרח הצבא היוני לסגת כדי לטפל בביטחון הפנימי שלו. וגם אח"כ נמשכו הקרבות, ובאחד מהם נהרג יהודה. ואולם, מעתה והלאה היתה שליטה חלקית של יהודים בארץ ישראל.
(עפ"י המבוא שנכתב בספר מגילת בני חשמונאי, הוצאת ´שירה חדשה´, תש"ע)

ההלכות העיקריות של חנוכה – בכל בית חובה להדליק נר אחד כל יום. והידור שכל אחד מבני הבית ידליק, והידור עוד יותר גדול להדליק נרות עפ"י מספר הימים.
יש שנהגו להדליק עם השקיעה, ויש שנהגו להדליק עם צאת הכוכבים. וכולם מסכימים שמאחרי צאת הכוכבים ידליק כמה שיותר מוקדם (ואם לא יכול, והגיעה שעה שרוב האנשים לא יוצאים לרחוב, יש בזה הלכות רבות מתי צריך להדליק ומתי לא יכול כבר, וצריך לשאול רב).
שמן זית הוא המהודר ביותר לנר חנוכה.
לפני ההדלקה צריך להניח את החנוכיה במקום שתראה לרבים. והכי טוב להניחה בטפח (כ-8 ס"מ) הסמוך לפתח הבית, בצד שכנגד המזוזה, כך שכל הנכנס תהיה המזוזה מימינו והחנוכיה משמאלו. ואם לא יראו משם הרבים את החנוכיה, עדיף להניח על פתח הבניין או על אחד החלונות הסמוכים לרחוב (וצריך לדאוג שהחנוכיה לא תהיה גבוהה יותר מכעשרים מטר. אך פעמים שמותר, וצריך לשאול רב).
לפני ההדלקה מברכים שתי ברכות - ברוך אתה ה´ אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצונו להדליק נר של חנוכה (ויש נוהגים לברך "...להדליק נר חנוכה"). וגם – ברוך אתה ה´ אלקינו מלך העולם שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. וביום הראשון של חנוכה מברכים גם ברכת "שהחיינו".
גם נשים חייבות בנר חנוכה. והנוהגים שכל בני הבית מדליקים, מן הראוי שגם הן ידליקו. והנוהגים שבעל הבית מוציא את כולם, יכוונו גם הן לצאת ידי חובה. ואם אין מי שמדליק בשבילה, חייבת להדליק לעצמה.

אלו עיקר ההלכות.

נ.ב. אולי כדאי לך למצוא שיעור קבוע, או מדרשה שתוכלי להגיע אליה מידי פעם, וכך תוכלי ללמוד ולהבין את הדברים בצורה מסודרת וקבועה. תחשבי על הרעיון, אם הוא מתאים לך.

בהצלחה רבה רבה, ושנזכה שה´ יושיע אותנו גם היום מכל צרותנו, ויגאל אותנו גאולה שלמה מהרה,
עדיאל

calev72@gmail.com