שאלה
שלום
בזמן האחרון מעסיקה אותי שאלה בנוגע לדרך הנכונה ביותר ללכת בה ע"פ דרך התורה.
אני בת 18 והייתי חניכה קבועה בבני עקיבא ואף הדרכתי שנתיים בתנועה. תמיד משהו עמוק בפנים הפריע לי ורק עכשיו במבט בוגר יותר לאחור אני יכולה להצביע על הגורם המפריע.
כשחינכתי את חניכי על דרך התורה, דרך האמת ועל צניעות אמיתית הרי לא שמתי לב שאני נוהגת הפוך מכך כאשר היתי באה לתנועה בשביל לשבת שעות על גבי שעות בשעות מאוחרות של הלילה בשביל לצחוק עם חברים.
האם זו הדרך של רבי עקיבא? האם זו הדרך הנכונה? האם זה נכון ובסדר לשבת בנים ובנות ללא שום מטרה אלא רק בשביל לצחוק יחד ולהנות במשך שעות? האם זה לא בזבוז זמן שמצטרפות אליו אף עבירות?
קשה לי מאוד שהדרך שלנו לא בהירה וברורה לכל. מהי צניעות? האם זה רק ללבוש חצאיות ארוכות וחולצות שלושת רבעי? האם לשבת שעות בחברה מעורבת ללא מטרה מוצדקת ו"לעשות צחוקים" זה צנוע? משהו בתוכי אומר שזה לא נכון ולא טוב אולם כל כך קשה לי לדעת אם אני עושה את הדבר הנכון שאני מתנתקת מהחברה שאליה אני רגילה...
האם הדרך החדשה והקשה שבה בחרתי נכונה? או אולי אני מגזימה?
תודה רבה ויישר כח על עבודת הקודש.
תשובה
שלמה המלך אמר "שמח בחור בילדותך ויטיבך לבך בימי בחורותיך, ודע כי על כל אלה יביאך האלקים במשפט".
יש גיל שעושים בו הרבה דברים ילדותיים, שהם באמת על גבול המותר, ואין ספק שבמבט בוגר הם נראים כשטויות שלא מתאימות, אבל ביל ההוא , גם אם היו מנסים לשכנע את החבר'ה - לא היו בשלים לשמוע זאת.
אין מדובר על דברים שהם ממש איסורים , על זה בודאי שאין שום תירוץ, אבל בדברים כמו שאת מתארת, של שחוק וקלות ראש, שהם בהחלט לא רצויים ועלולים להביא לידי עבירה, זה מסוג הדברים ש"עוברים עם הגיל".
בכל חברה יש את הדברים הללו, בין אם בענייני צניעות או שטויות אחרות של גיל ההתבגרות או ה"טיפש עשרה".
כמה טוב שהתבגרת ואת עכשיו רואה את הדברים בצורה טובה יותר. תמיד צריך לשאוף לטוב יותר, וגם לחנך את החניכים לכך, אבל תזכרי רק שהם עדיין לא הבגרו ולא הבשילו כמוך.