מאכלי בשר וחלב

שלום וברכה!

אין שום קשר בין התערבות בשר וחלב בקיבה לבין חובת המתנה בין בשר לחלב.

הבעיה בבשר היא שהוא נשאר בין השיניים ולא ניתן להסירו באמת(דבר שלא קיים במוצרי חלב למעט גבינות קשות מסוג מסויים ובהן באמת צריך להמתיחן 6 שעות כמו אחרי בשר), אך כעבור 6 שעות הוא אינו אוסר יותר - זו שיטת הרמב"ם, לשיטת הטור ניתן להסיר בשר מבין השניים, אך הוא נשאר בחך וחייבים למקות את הפה ולהמתים עד שלא ישאר טעם בפה. חוץ מזה יש לנו מקור בגמ' האומר שיש להמתין בין בשר לחלב זמן שבין סעודה לסעודה וזה לשיטת הרמב"ם כ-6 שעות, אך לשיטת בעלי התוס' די בברכת המזון והחלפת מפה וכמובן ניקוי והדחת הפה וזה דומה לשיטת הטור. ברם תרומת הדשן פסק שיש להמתין בין בשר לחלב שעה (מנהג הולנדים). האחרונים הסבירו שזו שיטת ביניים בין שיטת התוס' לבין שיטת הרמב"ם.
למעשה לפי שיטת התוס' הלא נהוגה כהלכה למעשה אין הבדל בין בשר לבין חלב לענין המתנה, אלא יש צורך להדיח את הפה שלא ישארו שריות. לשיטת הרמב"ם שכמוהו נוהגים רוב רובם של עם ישראל יש הבדל גדול בין בשר לבין חלב - בשר נשאר בין השיניים והדחה לא מועילה, מה שאין כן במוצרי חלב למעט גבינות קשות מסוג מסויים שדינן כמו של בשר. כלומר לכל הדעות הבעיה היא התערבות בשר וחלב בתוך הפה ולא בתוך קיבה, הרי שם הדבר כבר פגום ולא ראוי למאכל ולכן אין כל איסור.


בברכת כתיבה וחתימה טובה,

חיים דב בריסק