שאלה
שלום רב
ראיתי באחד השאלות באתר "שלפעמים אסור להגיד דבר בשם אומרו, למשל כתוב בהלכות לשון הרע שאם אתה משבח מישהו בפני מי ששונא אותו אתה גורם לו לדבר עליו לשון הרע."
עכשיו אני תמיד מנסה לשפוט יהודי לכף זכות וכאשר (לצורך הדוגמא) יוסי אומר איזה דבר שלילי על מנחם אז אני מנסה לגרום ליוסי לדון את מנחם לכף זכות ולא חובה חלילה ואחד הדרכים זה גם לשבח את מנחם.
וכך גם אם אני מרגיש עוינות מיוסי למנחם (שוב רק לצורך הדוגמא) אז אני מנסה מדי פעם לשבח את מנחם בפני יוסי כדי שיבין שהמנחם הוא בעצם יהודי טוב.
אז מה בעצם אני טועה ומטעה בכך??? כי אני חושב אחרת....
מה שמדהים אותי זה (גם זה לקוח מאותה שאלה שראיתי באתר) "שהרמב"ם (שאני מחזיק ממנו לא ברמה שאפשר לתאר במילים למרות שאני לא כל כך מכיר את ספריו או אודוות)
בהקדמה לשמונה פרקים כותב שמסיבה זו וסיבות נוספות הוא לא הזכיר בדבריו את שמות החכמים מהם למד כל דבר וענין, עיין שם."
במקרה הזה מה כבר יכול להיות? אני אומנם כמו שציינתי לא מכיר תספר ואת 8 הפרקים הללו אבל אני בטוח שהרמב"ם כתב רק דברי קודש שם אז איזה סיבה יש לו לא כתוב את מי שממנו הוא למד/לקח את הדברים?
ואם זה מסוכן ברמה כזאת מבחינת לשון הרע אז איך בכלל אפשר לנהוג לפי הביטוי שלמדו לא מזמן בפורים "שכל האומר דבר בשם אומרו מביא גואלה לעולם"???
סליחה על החפירה אבל אני פשוט לא
מצליח להבין את העניין
בתודה ויום טוב :)
תשובה
שלום וברכה
נראה לי שיש ערוב של שני נושאים בשאלה, ואני לא כל כך מבין את הקשר ביניהם. אכתוב מה שאני מבין, ואם לא עניתי על השאלה – אנא שוב.
אבק לשון הרע מוגדר גם כאשר מישהו מברך את רעהו בפני שונאיו, והוא זה שגורם שידברו הרבה רע על אותו אדם, אף על פי שהוא עצמו אמר מילים טובות.
אולם, כל זה כאשר זו המגמה של הדובר. אם המגמה שלך, בדיוק כפי שתארת, היא לנסות ולומר דברים טובים כדי שידונו את אותו אדם לכף זכות, ולשנות את הדעה של שונאיו עליו – לא רק שזו לא עבירה, אלא שזו מצווה גדולה עד מאוד.
זוהי אחת מני אלפי דוגמאות בה שאלת לשון הרע תלויה מאוד במגמה של הדובר, ולא רק במציאות האובייקטיבית.
הסיבה שהרמב"ם לא הזכיר את שמות החכמים לא קשורה כלל וכלל לנושא הזה, ובוודאי שמותר לומר דבר בשם אומרו.
כל טוב והרבה שמחה