לשון הרע קביעת עיתים לתורה

שלום וברכה!

1. ראשית, צריך להתייחס בזהירות לכל מיני סיפורים על מוות קליני. למעשה אדם המצוי במוות קליני נמצא בעולם הזה ולכן למעשה אינו יכול לראות דבר מהמתרחש בעולם שכולו טוב. אם נפשו היית מתנתקת מגופו היה יכול לראות, אך בו בזמן לא היה יכול יותר לחזור. לכן כל מה שאדם רואה לא יתר מאשר פעילות המוח והדמיון בשעת מצוקה - יהודים רואים בית דין, נוצרים רואים יש"ו, מוסלמים מוחמד, אתאיסטים לא רואים כלום. גם אנשים דתיים יהודים לפעמים לא רואים כלום (יש לי מכר שהיה במוות קליני ולא ראה כלום - אוטו פגע בו כשהוא עבר במעבר חציה ואז הוא התעורר ולא הבין איפה הוא נמצא. למפרע נודע לו שעברו 3 שבועות ובינתיים הוא היה גם בתרדמת וגם במצב של מוות קליני וב"ה קרה לו נס והוא יצא מזה והיום הוא בריא לחלוטין).
כמובן שאנו מאמינים בשכר ועונש ועל כל דבר שעשינו בחיינו נשלם בסופו של דבר. מצד שני אין אנו יודעים דבר וחצי דבר כיצד יראה בית דין של מעלה, על מה נשפט ועל מה לא ומה יהיה משקל של העברות מול זכויות. חז"ל כבר בארו שלא לזלזל במצווה קלה כבחמורה כי אין אנו יודעים מה שכרם של המצוות.
ברם, חז"ל ביארו לנו שאין דבר עומד בפני התשובה היוצאת בכנות מהלב, כאשר אדם מתחרט על הנעשה בלב שלם, מתוודה בפני בורא עולם וזונח דרכו הישנה. כאשר אדם בונה קומה רוחנית נוספת על גבי עברות שעשה בעבר וחזרה מהנעשה דוחפת אותו לעליה כלפי מעלה בקיום תורה ומצוות, ידוע לנו מפי חז"ל, שעברות שלו נהפכים לזכויות שלו.

2. אדם מחויב כל יום ללמוד תורה - אחד הממעיט ואחד המרבה העיקר שיכוון לבו לשמים. על האדם לייחד זמן בכל יום ויום ללימוד תורה. חז"ל, הראשונים והפוסקים הגדירו לנו מה נחשב ללימוד תורה וזה לימוד תנ"ך ומפרשיו, לימוד דברי חז"ל והקשור אליהם בדברי הראשונים והאחרונים (הסברים, פירושים, חידושים, פסיקה וכד') - מדרשי אגדה, מדרשי הלכה, משנה, תלמוד בבלי וירושלמי והלכה. לכן אדם האומר תהילים גם כלימוד ולא רק כתפילה יוצא ידי חובת לימוד תורה.
מצד שני נשים פטורות ממצוות תלמוד תורה ,לכן קביעת עתים לתורה בשבילן אינה חובה. אך כל הלומדת תבורך מן השמים.

בברכה,

חיים בריסק