לקראת פרשת אמור - מדוע בעל מום פסול לעבוד במקדש?

שלום לך שיר ויישר כח על השאלה החשובה

קודם כל, חשוב לדעת, שמי שהוא בעל מום הוא לא פחות טוב ממי שאינו בעל מום. סימן מובהק לכך הוא שהוא יכול לאכול את הקרבנות כמו שאר אחיו הכוהנים, כמו שכתוב בתורה 'לחם אלקיו מן הקודשים.. יאכל'.

אם כך, אז מדוע אסור לו לעבוד בבית המקדש?

התשובה לכך היא, שבית המקדש הוא לא מקום עבודה פרטי. בית המקדש הוא המקום המרכזי שכל עם ישראל עולה לשם לרגל.

באופן טבעי, כאשר אנחנו נפגשים במציאות חסרה, זה מצער אותנו ומעציב אותנו. אמנם אנחנו יודעים שהמום הוא רק חיצוני, והעיקר זה הנשמה, ובכל זאת החסרון, המום מעציב אותנו. לכן התורה רוצה שכשנגיע לבית המקדש נעסוק רק ביופי ובהדר של החיים (הכהנים מצווים לא להיות 'פרועי ראש' כלומר מגודלי שער מטעם זה, ויש עוד הרבה הלכות בכיוון הזה).

נקודה נוספת שחשוב לזכור, שגם היום, ברחבי העולם הליברלי, יש תפקידים 'מנהיגותיים' שדורשים 'יצוגיות', כלומר, הופעה מכובדת ונאה שמושכת את הלב, כחלק מאותה הבנה שאנחנו בני אדם, וכשאנחנו נתקלים במציאות חסרה, אנו מרגישים פחות בנוח.

בע"ה שנזכה לברכת הנביא ש"אז ידלג כאיל פסח ותרן לשון אלם "

ברכה והצלחה

טוביה
tsbias@Actcom.co.il