מערכת החינוך בישראל עשויה לעבור שינוי דרמטי: משרד האוצר מגבש תוכנית להעברת האחריות על הפעלת אלפי גני ילדים ובתי ספר מידי משרד החינוך לידי הרשויות המקומיות. אם תאושר, התוכנית תביא לשינוי משמעותי במבנה המערכת ולצמצום נרחב של תפקיד משרד החינוך כפי שהוא מוכר כיום.
במסגרת המהלך נשקלת העברת יותר מ־21 אלף גני ילדים לגילי 3-6 וכ־5,600 בתי ספר יסודיים לאחריות הרשויות המקומיות. המשמעות היא שכ־200 אלף עובדי הוראה עשויים שלא להיות מועסקים עוד ישירות על ידי המדינה, אלא באמצעות הרשויות המקומיות, גופים שונים ורשתות חינוך.
משרד החינוך יהפוך מגוף מפעיל לגוף מפקח
לפי התוכנית, משרד החינוך יתמקד בעיקר בקביעת מדיניות, תקצוב, מדידת הישגים ופיקוח על מערכת החינוך - בעוד האחריות לניהול השוטף של מוסדות החינוך תעבור לרשויות המקומיות. גורמים המעורבים במהלך מכנים אותו "פינוי־בינוי" של מערכת החינוך, במטרה לצמצם את הריכוזיות ולהעניק יותר עצמאות למנהלים ולרשויות בשטח.
התוכנית מגיעה על רקע ביקורת מתמשכת על תפקוד מערכת החינוך, למרות תקציב שנתי של כ־100 מיליארד שקלים. בין היתר הועלו טענות בנוגע לירידה בהישגים במבחנים בינלאומיים, לאתגרים באקלים הבית־ספרי, לאלימות כלפי צוותי הוראה ולמחסור במענה רגשי לתלמידים.
גם בנט קידם שינוי דומה
הרעיון אינו חדש לחלוטין. גם ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט התייחס בעבר לצורך בשינוי מבני במערכת החינוך, ובמצע החינוך שלו הציע "פינוי־בינוי לבירוקרטיה של משרד החינוך". במצע נכתב כי יש "לסגור את מערכת החינוך של 1948 ולפתוח את מערכת החינוך של 2026", תוך מתן יותר אוטונומיה, גמישות ואמון למורים ולמנהלים.
במקביל, משרד האוצר מקדם גם רפורמה נוספת שנוגעת למעבר לשבוע לימודים של חמישה ימים בלבד, כך שלא יתקיימו לימודים בגני הילדים ובבתי הספר בימי שישי. אלא שהמהלך צפוי להיתקל בקשיים מול הסתדרות המורים, שדורשת כי שינוי כזה ילווה בהסדרים שיבטיחו למורים יום חופשי נוסף במהלך השבוע.