למה להאמין בה'?

שלום לך,
לפני שאני אענה על השאלה, חשוב לי להגיד שלא לכל שאלה ששואלים אותנו צריכה להיות לנו תשובה. וצריך לזכור שזה שאנחנו לא יודעים את התשובה, זה לא אומר שאין תשובה... בשנת השירות הלאומי שלי העברתי יהדות בבתי ספר חילוניים ולפני שהתחילה השנה היה לנו ממש חשש שישאלו אותנו שאלות שלא נדע לענות עליהן ואז האנשים מסביבנו יגידו – "אתן לא באמת מאמינות, עובדה שאין לכן תשובה..". לכן לפני שהתחלנו את השנה, העבירו לנו שיחה ובה אמרו לנו שלא תמיד צריכה להיות לנו תשובה וזה לא אומר כלום לגבי האמונה שלנו. אפשר פשוט להגיד – "זו שאלה טובה, אני לא יודעת את התשובה, אני יכולה לברר אם אתה רוצה". אז יישר כח שכששאלו אותך שאלה שלא ידעת, את הולכת ומבררת! ולא עושה עם זה השלכה על האמונה שלך.
אני מקווה שאצליח לענות על השאלה, ואם לא, אשמח שתחזרי אלי באימייל ואנסה להסביר בצורה מפורטת יותר.

כדי לענות על השאלה של אותו אדם, נתחיל בהוכחה בקיומו של הבורא ב"ה.
יש שלוש הוכחות לקיומו של הבורא:
א. העובדה שבמשך כל שנות ההסטוריה עמים וממלכות עלו וירדו (ולא מדובר על עמים קטנים, אלא על אימפריות שלמות ששלטו על כל העולם כמו אשור, יוון, רומא) וכיום חוץ מאנשי ההסטוריה, אף אחד לא יודע עליהם כלום. לעומת זאת, עמ"י, עם קטן ונרדף, שלאורך כל השנים כולם הציקו לו וניסו להשמיד אותו, רק הוא נשאר חי וקיים, ראה את כל האימפריות והממלכות הגדולות עולות ויורדות ושרד למרות הכל! ואם זה לא מספיק, לאחר כמעט אלפיים שנות גלות הוא חזר לארצו והקים מדינה שלמרות כל האויבים והלחצים מסביב היא חיה, קיימת ומתפתחת! אין שום הסבר לעובדה הזו חוץ מכך שמישהו משגיח כל הזמן על העם המופלא הזה.
ב. כמעט לכל אחד יש היום פלאפון. אם מישהו יאמר שהפלאפון (שהוא באמת מכשיר פלאי ביותר ומלא בשכלולים) המציא את עצמו, נחשוב את אותו אדם כשוטה. איך יכול להיות שהפלאפון המציא ויצר את עצמו?? הרי זו מחשבה שטותית ביותר. לא משנה כמה הפלאפון משוכלל, חייב להיות מישהו ש"עומד" מאחורי הסיפור הזה והוא אחראי להכל. הפלאפון הוא משל לעולם שלנו, וזה מזכיר לי שיש מדרש שמדבר על ראשית היהדות:
"ויאמר ה´ לאברהם לך לך מארצך ממולדתך ומבית אביך... (בראשית יב, ב) – משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה אחת דולקת. אמר: תאמר שהבירה זו בלא מנהיג? הציץ עליו בעל הבירה ואמר לו אני הוא בעל הבירה. וכך, לפי שהיה אבינו אברהם אומר: תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג? הציץ עליו הקדוש ברוך הוא ואמר לו אני הוא בעל העולם" (מדרש רבה בראשית, לט).
כשאנחנו מסתכלים על העולם שלנו, איך הכל עובד בדיוק ובהתאמה מושלמים, רואים בודאות שיש מישהו שאחראי לכל הסיפור הזה, יש בעל הבית, יש בורא לעולם.
ג. אנחנו מאמינים שהתורה ניתנה לנו בהר סיני, בהתגלות של ה´ לעם ישראל. המעמד הזה הוא שקר שאי אפשר להמציא. אם נשווה את זה לאיסלם – האיסלם התחיל בכך שמוחמד חלם חלום שבו ה´ התגלה אליו כביכול, וסביבו התחילו להתאסף אנשים שהאמינו למוחמד בדבר ההתגלות שהוא טען שהיתה לו. אדם אחד – יכול להמציא סיפור, והשאלה של ´האם יאמינו לו או לא´ תלויה בכושר השכנוע שלו. לעומת זאת, מעמד של התגלות שנכחו בו עם שלם, עשרות אלפי אנשים, אי אפשר להמציא! ועוד יותר – במעמד סיני לא "חילקו מתנות", אלא להיפך, במעמד זה קיבל עמ"י עול מלכות שמים, עול מצוות, התחייבות לקיים תרי"ג (613) מצוות. לכן אין ספק שמעמד הר סיני התרחש וממילא זה מוכיח את קיומו של ה´.
לאחר שראינו שלא יכולה להיות מציאות שבה הבורא לא נמצא, ננסה להבין למה אנחנו מחוייבים למלא את מצוותיו?
ריה"ל (רבי יהודה הלוי) בספר הכוזרי מביא משל למלך שנמצא רחוק מאדם מסויים. שואל ריה"ל – האם אותו אדם חייב לקיים את חוקי המלך? ודאי שלו. אבל אם המלך משפיע לו טובות, מביא לו תרופות ועזרה נגד אויביו, כולם יסכימו שאותו אדם מחוייב למלך ולא רק זה, אלא שהוא [ירצה] לקיים את מצוותיו, הרי הוא עושה לו רק טוב!
אותו דבר אנחנו, עמ"י, ה´ הוא כביכול מלך הודו, שאנחנו לא רואים אותו, אבל אנחנו יודעים על קיומו. עכשיו נשאלת השאלה – האם העובדה שאני יודע שהוא קיים (כמו שהוכחנו למעלה) מחייבת אותי לעשות את חוקיו ומצוותיו? והתשובה היא לא. אבל אם אנחנו ממשיכים עם המשל – הקב"ה משפיע לנו כל הזמן טובות. במישור הלאומי – החל מיציאת מצרים, החזרה לארץ ישראל, הקמת המדינה (כן, אני יודעת שיהיו כאלה שיגידו – על כזאת מדינה צריך להגיד תודה?! אבל אני בדעה שכן, ודאי שצריך! אבל זה כבר נושא לשאלה אחרת...), מלחמת ששת הימים ובעז"ה בקרוה ממש בניין בית המקדש. ובמישור הפרטי – לכל אחד יש את הטובות שה´ עושה לו לפי עניינו. לאחר שראינו שהקב"ה משפיע עלינו טובות וחסדים גדולים, ודאי שיש לנו קשר אליו, הוא לא משהו מנותק וזר ממנו וממילא אנחנו מחוייבים לקיים את מצוותיו, ואפילו [רוצים] בכך.

ועכשיו לשאלה "למה שאאמין בה´"? אפשר לומר, הרי נתנו שלוש הוכחות לקיומו של ה´, אז לכאורה אין מקום לשאלה של אמונה. אלא שאמונה זה משהו שמעבר להוכחות השכליות. יכול לבוא אדם ולהגיד – אתה צודק, על פי השכל באמת יש אלוקים, אבל מה לעשות? אני לא [מאמין] בו. אז צריך לדעת דבר ראשון שהעובדה שאני לא [מאמינה] בה´, לא אומרת שיש לי פטור מלקיים את המצוות. המצוות הן חובה בין אם מתחברים אליהן ובין אם לא. השאלה היא איך להגיע למצב של [אמונה] נוסף להבנה בשכל. הרב קוק כותב שאמונה היא לא שכל ולא רגש, היא משהו מעבר. אולי אפשר להגדיר שאמונה היא סוג של חוויה קיומית. זה כמו שאדם יבוא וישאל אותך – ´את חיה?´ ´בודאי שאני חיה!´ ´תוכיחי לי!´ ותעני – ´אי אפשר להוכיח את זה...´, ´אז איך את יודעת שאת חיה? אולי את לא..´.
האמונה היא הכרה והבנה פנימית שיש בורא לעולם ושכל הוויתינו תלויה וקשורה בו וכל תפקידנו הוא לעשות את רצונו יתברך.
אחת הדרכים בעיני שאפשר בעזרתה להגיע למצב של אמונה היא להתבונן במציאות. זה מזכיר את ההוכחה השניה שכתבתי לך. לנסות לחשוב איך הכל עובד, להסתכל על הטבע, על הפרח, על הפרפר. כאשר מתבוננים לעומק של הדברים מבינים שפשוט לא יכול להיות מצב שבו כל העסק הזה מתנהל מעצמו! ואפשר להסתכל יותר עמוק – על עצמי, על הגוף שלי, על ההתנהלות של החיים שלי. הכל זורם בצורה הכי מדוייקת שיש (גם אם לפעמים נראה לנו שהיינו מעדיפים שזה יזרום בכיוון אחר שהיה נראה לנו יותר טוב, אבל שוב אני גולשת וזה נושא לשאלה אחרת). אני חושבת שמתוך התבוננות עמוקה שכזו, ובשילוב של למידה של ספרי אמונה (שיש רבים וטובים) אפשר להתקרב למקום של האדם המאמין, עד שבעז"ה נגיע למצב של דוד המלך שכתב בתהילים "כל עצמותי תאמרנה ה´ מי כמוך" (תהילים לה, י). דוד המלך הגיע לדרגה כל כך גבוהה באמונה, עד שהגוף שלו האמין.

שנזכה כולנו בעז"ה להגיע לדרגה הזו של דוד המלך, ושוב – כל הכבוד שאת לא נותנת לשאלות לעבור לידך, אלא שואלת ומבררת!
הרבה הצלחה בכל ואם את מרגישה שמשהו חסר אני אשמח להרחיב!

חנוכה מאיר

נגה
Noga1212@gmail.com