שאלה
למה ה' ברא אותנו? התשובה שאני תמיד מקבל היא - כדי שנעבוד אותו, שנמליך אותו. והרי בעצם הוא לא באמת צריך אותנו איך זה הגיוני? אומרים לי הוא צריך להיות שלם אז הוא ברא אותנו, השלמות שלו היא המלכות שלו, וכדי למלוך אתה צריך נתינים (אנחנו כביכול). אז מה? כדי שהוא יהיה שלם אני צריך לחיות ו"לסבול" את החיים? אשמח לתשובה.
תשובה
שלום לך שואל יקר!
ניכר שאתה מתעניין באמת, ואתה שואל כי חשוב לך לקבל תשובה שתניח את דעתך. אתה לא מוותר על הצורך בתשובה, ומתמיד לשאול כאשר אינך מרגיש שהתשובות מספקות אותך. בעיני זוהי תכונה נהדרת.
התשובה לשאלה למה הקב"ה ברא אותנו היא – ככה. אנחנו כאן כי הקב"ה רצה שנהיה כאן, וזו היא נקודת המוצא שלנו. למה הוא רצה? איננו יכולים לדעת. הסיבה לכך שאין לנו יכולת לדעת נובעת מכך שאנחנו שואלים על מעשה שעשה מי שהוא אחר. כדי לדעת למה משהו נעשה, עלינו להיכנס אל תוך הראש שהגה את המעשה. במקרה הזה מדובר על הקב"ה, ולכן קל להבין שאי אפשר להיכנס לראש שלו, אבל זה נכון גם לגבי בני אדם.
בחיפוש אחר זיהוי התכלית של מעשה קיימת בעיה מהותית. נדגים: אם אתה רואה אדם מצייר קו על לוח, אתה יכול לדעת מדוע הוא עשה את המעשה הזה? אתה יכול לשער. יכול להיות שהוא רצה לצייר ריבוע, ולכן הוא התחיל וצייר קו אחד. יכול להיות שהוא מצייר עיפרון, והוא לא כל כך מוכשר בציור... ויכולים להיות עוד הסברים רבים ומופלאים לכך שאותו אדם בחר לצייר קו על הלוח. מבחינה מעשית, כל עוד שאנחנו לא יודעים מה האדם חושב, אין לנו יכולת לדעת למה הוא עושה את המעשה שהוא עושה. אפשר להעלות סברות, אבל שום הסבר לא יהיה מוכרח, ותמיד יכול להיות שנטעה.
מסיבה זו, השאלה "למה הוא עשה את זה" לא יכולה לקבל תשובה מוחלטת, מכיוון שכל מה שנענה הוא השערה שלנו.
מלבד זאת, כשאנחנו רוצים לברר מהי התכלית של מעשה מסוים, אפשר להיעזר בבחינה של התוצאות שהוא גרם, כלומר לחכות עד שהאדם מסיים לעשות את המעשה, ולראות מה נוצר. אם נשוב לדוגמא שלנו – אם אותו אדם המשיך וצייר עוד שלושה קווים, כך שנוצר ריבוע – אנחנו יכולים לדעת שהוא היה מעוניין לצייר ריבוע. אבל כמובן שזה לא מספר לנו למה הוא רצה לצייר ריבוע... זאת אומרת שגם כשאנחנו רואים שאדם עשה מעשה, אנחנו לא יכולים לדעת בוודאות מה הוא רצה להשיג בכך שעשה אותו.
במקרה שלנו, כשאנחנו מדברים על המין האנושי שקיים בתוך העולם והזמן, אי אפשר אפילו לבדוק מה יצא מהמין האנושי, כי הוא עוד לא סיים לעשות ולהתפתח.
אני חושב שאפשר לראות שמציאת תשובה לשאלה על הסיבה שבגללה נברא האדם אינה כל כך אפשרית. מה שכן כדאי וחובה לשאול היא מה הקב"ה רוצה שאנחנו, כבני אדם, נעשה. התשובה לכך מצויה בתורה, בה הקב"ה מספר לנו איזה תפקיד הוא מייעד לבני האדם, ומה מוטל עליהם לעשות.
למרות זאת – נשוב ונאמר כי גם הידיעה של המעשים והמצוות שאנחנו צריכים לעשות (והערכים שאנחנו צריכים להגשים), אינה מגלה לנו לגמרי את התכלית שאנחנו משיגים בכך שאנחנו כאן. התכלית שאנחנו מקיימים גדולה יותר ממה שאנחנו מסוגלים לדעת באופן מובהק. כמובן שעלינו לברר "מהי חובת האדם בעולמו", כפי שנפתח הספר מסילת ישרים, אך זו לא השאלה שמעסיקה אותך כעת...
אני חושב שכל התשובות שקיבלת עונות על שאלה מעט אחרת, ולכן הן לא התאימו למה שביקשת לשמוע.
צר לי אם התשובה שלי מתסכלת, אבל ניסיתי להראות כי המציאות עצמה מאוד מתסכלת בתחום הזה, וזה שאין לנו יכולת לשאול למה הקב"ה ברא את האדם או העולם, לא שונה מחוסר היכולת שלך לדעת למשל למה הרמתי עכשיו את היד. כמובן שיש סיבה שבגללה הרמתי את היד, וכמובן שיש סיבה שבגללה הקב"ה ברא אותך ואת העולם, אבל אין זה אומר שיש לך את היכולת לגלות אותה לבד.
זו שאלה שאי אפשר לענות עליה, ולכן גם לעיסוק בה אין כל כך טעם. אנחנו חיים כי הקב"ה רצה שנחיה, ולנו חשוב לדעת ולברר את המקום שלנו בעולם, ולהגשים את הייעוד שלנו. זו שאלה אחרת שנשאלת על המקום של האדם [בתוך ולאחר] הבריאה, ולא שואלת על הדברים שקדמו לבריאה, שהם "[למה]" או "[מה היא התכלית]".
מקווה שקלעתי לשאלתך:)
חננאל
לכל הבהרה ועניין
Hananel8@gmail.com