שאלה
בס"ד
שלום,רציתי לשאול למה אני מחוייב לקיים את מצוות ה'?? הרי אבות אבותינו קיבלו את התורה אבל לא אני! אני לא התחייבתי לקיים שום מצוות!!! מה גורם לקבלת בנ"י במדבר סיני את התורה לחייב גם אותי לקיימה??
אני מבקש שהתשובה לא תהיה כי הנשמה שלך גם הייתה במעמד הר סיני. הייתי שמח אם התשובה תהיה יותר ראלית.
אשמח לקבל תשובה,שנה טובה ומתוקה.
תשובה
בס"ד
שלום לך!
שאלה טובה וחשובה שאלת, והיא נוגעת בעניינים יסודיים ועמוקים בחיינו. היה אפשר להאריך בזה מאוד, אבל מקוצר הזמן אשתדל לענות בקיצור.
ראשית, מחוייבותנו לקיים את התורה ולדבוק בה´ אינה נובעת מהסכמתם של אבותינו לעשות כך. חז"ל אומרים שגם לאחר שאבותינו אמרו "נעשה ונשמע", ה´ "כפה עליהם הר כגיגית" ולמעשה הכריח אותם לקבל את התורה. ובאותו אופן הוא ציווה וכפה את כל הדורות שלאחריהם, כמו שכתוב בפרשת השבוע האחרון (דברים כט, יד): "ולא אתכם לבדכם אנכי כורת את הברית הזאת ואת האלה הזאת. כי את אשר ישנו פה עימנו עומד היום לפני ה´ אלקינו, ואת אשר איננו פה עמנו היום".
מה משמעותה של ה"כפיה" הזו? האם זה כמו אדון אכזר שמשעבד אליו עבדים בכח הזרוע, פשוט כי הוא יותר חזק? חלילה. משמעותה של הכפיה היא שה´ טבע בנו את הרצון הפנימי והעמוק לעשות טוב, לסלוד מן הרע ולהתקרב אליו יתברך שהוא מקור הטוב. מהטבע הזה אנחנו איננו יכולים להשתחרר, ממש כשם שאריה אינו יכול להפוך פתאום לפיל, או שדג אינו יכול "להחליט" לחיות ביבשה. זה "בילט אין".
הבחירה החופשית שניתנה לנו, בכוחה להוציא אל הפועל את הטבע והרצון הפנימי שלנו להתקרב לה´, או חלילה ללכת נגדו, אך לא לבטל או לשנות אותו. אולם ברור שמי שהולך נגד טבעו גורם לעצמו צרות רבות. שוב - ממש כאותו דג שיטען "מה פתאום שאצטרך לחיות במים רק משום שאבות אבותיי עשו כך".
על המציאות הזו אפשר להסתכל משני צדדים. אפשר לחשוב "איזה באסה, אני לא יכול לעזוב את ה´" (כמובן שדבר זה נובע מחוסר ידיעה עד כמה טוב ה´ וכמה טובה עבודתו). אבל אפשר גם לחשוב "איזה מזל! אני לא יכול לעזוב את ה´!" - משום שגם אם עשינו מעשים רעים רבים חלילה, לא אבדה תקוותנו ואין זה הופך אותנו לרעים. העצמיות הפנימית שלנו נשארת טובה תמיד, ומכוחה אנו יכולים תמיד לשוב בתשובה שלמה אל ה´ ואל עצמנו.
אגב, עניינו המרכזי של ראש השנה הוא חשיפת הנקודה הפנימית הזו. כידוע בראש השנה אין אנו עוסקים כלל בוידוי על חטאים אלא רק בהמלכה מחודשת של ה´ עלינו, מתוך ההבנה שבתוכנו זה מה שאנו רוצים - להתקרב אליו ולטובו. ע"י חיזוק הנקודה הזו הופכים החטאים ממילא למשהו מקרי ותלוש שאינו שייך אלינו כלל, וקל להשליך אותם מאיתנו כדרך שמשליכים בגד לא מתאים.
אני רואה שבכל זאת הארכתי, אבל עדיין זה לא מספיק... יהי רצון שנזכה תמיד להיות נאמנים לעצמנו ולה´, וניכתב ונחתם לשנה טובה ומתוקה.
כל טוב לך,
יוסף
yosefr@shoresh.org.il