לישון בסוכה

ב"ה

ברכה ושלום.

בחג סוכות האדם נדרש לשנות מהרגליו הקבועים ו"לעבור דירה". וכבר נאמר בתלמוד"טילטולא דגברא קשה מדאיתתא"

ההלכה מודעת לקשיים הרבים שיכולים להווצר ולכן היא קבעה כללים בנושא.



אני מעתיק לך את כללי ההלכה :



שינה בסוכה
כה.
אדם חייב לישון בסוכה, וחמורה השינה בסוכה יותר מאכילה כיוון שאכילת ארעי מחוץ לסוכה מותרת ואילו שינת ארעי אסורה, שאדם אוכל לפעמים מחוץ לביתו, אך אינו ישן מחוץ לביתו. ויש מקילין בזה, ואין להם על מה שיסמוכו. \שו"ע תרלט סע' ב משנ"ב ס"ק יא כה"ח ס"ק כו כז\.
כו.
ילדים פיקחים מגיל חמש ומעלה חייב אביהם לחנכם במצוות סוכה באכילה ובשינה. וילדים רגילים חייבים מגיל שש. ויש מקילין ואומרים שילד חריף חייב מגיל שש ורגיל מגיל שבע. \בא"ח האזינו יא שו"ע תרמ סע' ב והחונים עליו\.
כז.
אם אי אפשר לישון בסוכה מחמת קור נקרא "מצטער" ופטור מהסוכה, ובלבד שבבית יותר חם לו \רמ"א תרלט סע' ב\. ודבר זה שכיח באירופה וברוסיה. אבל בארץ ישראל הקור אינו גדול בימי סוכות בדרך כלל, ואפשר לישון בסוכה.
כח.
סוכה שאינה בנויה היטב ולכן לא ניתן לישון בה, יש אומרים שאין היא כשרה אפילו לא לאכילה, אך אין פוסקים כן ובדיעבד הסוכה כשרה. \כה"ח תרמ ס"ק ל, לג\.
כט.
תשמיש המיטה מותר בסוכה, וראוי לכל ירא שמים לעשות סוכה שיכול לדור בה עם אשתו כמו שהוא דר בכל השנה כולה. \רמ"א תרלט סע' ב. כה"ח שם ס"ק כב\.
ל.
לעניין שינה בסוכה גם גשמים מועטין גורמים צער, ו"מצטער פטור מן הסוכה".
לא.
אם יצא לביתו ושכב לישון ואחר כך פסקו הגשמים, או שמתחילה שכב בביתו לישון מפני הגשמים ואחר כך פסקו, אין מטריחין אותו לילך לסוכה כל הלילה, אלא ישן בביתו עד הבוקר. אמנם אם התעורר אחרי עמוד השחר ורוצה להמשיך לישון, יש אומרים שחייב לילך לסוכה. \שו"ע סע' ז משנ"ב ס"ק לט כה"ח שם ס"ק פז\.
לב.
כשאדם ישן בסוכה קטנה שאין כל גופו יכול להכנס בתוכה, יקפיד שראשו ורובו יהיו בתוך הסוכה. ואף אם רגליו אינן תחת הסכך, הריהו ישן בסוכה \עיין שו"ע תרלד סע' ב\.
לג.
מי שרואה את חבירו מתנמנם מחוץ לסוכה, צריך לעורר אותו, כיוון שאסור לישון שינת עראי מחוץ לסוכה. \בא"ח האזינו ח\.
החייבים והפטורים
לד.
נשים - אינן חייבות ב"מצוות עשה שהזמן גרמא", ואם הן מקיימות אותן הן מקבלות שכר כ"מי שאינו מצווה ועושה". ובגלל ערכה המיוחד של מצוות סוכה מצווה על כל איש ישראל להושיב אשתו ובני ביתו עמו בסוכה. \כה"ח תרמ ס"ק ה. יפה ללב ב, סי' א\.
לה.
אין הנשים יכולות לברך על מצוות שאינם חייבות בהן ולא נהגו לברך עליהן. ולכן נשים לא תברכנה על סוכה, שופר וכדו', אך על לולב נהגו הנשים לברך \שו"ע תרמ סע' א ונו"כ. כה"ח תקפט ס"ק כג\. ולדעת הרמ"א נשים נהגו לברך ומברכות על אכילה בסוכה בשיעור שגברים מברכים עליו. \רמ"א תקפט, משנ"ב תרמ ס"ק א, בא"ח האזינו יא\.
לו.
ילדים - קטנים מאוד פטורים מהסוכה. ילד פיקח שיודע לאכול ולהתלבש לבד, מבן חמש שנים ומעלה, חייבים הוריו לחנכו שיאכל בסוכה. וילדים רגילים חייבים מגיל שש. ויש מקילין ואומרים שילד חריף חייב מגיל שש ורגיל מגיל שבע, ואפילו אין אביו בביתו חייבת אימו לחנכו שיאכל בסוכה \בא"ח האזינו יא. כה"ח תרמ ס"ק יא משנ"ב ס"ק ד-ה\.
לז.
חולה שיש בו סכנה ומשמשיו - פטורים מסוכה גם בשעה שאינו צריך להם כל כך. ואם אין בחולה סכנה, אין המשמשין פטורין, אלא בשעה שהוא צריך להם. \שו"ע שם סע' ג. כה"ח שם ס"ק טוב משנ"ב ס"ק יא\.
לח.
הולכי דרכים - ההולכים ביום - פטורין מן הסוכה ביום, כיוון שאין להם שהות לטרוח אחר סוכה וצריכין לילך לדרכם. אבל אם יכולים להכין לעצמם סוכה בדרך, או שיכולים למצוא סוכה בלי טורח - חייבים לישב בסוכה. בלילה כשהם במלון, צריכים לטרוח לישב בסוכה אפילו הוא במקום שאין שם סוכה. ואם יכולים לעשות סוכה במעט ממון - חייבים להשתדל שיהיה להם סוכה לישן בתוכה. \שו"ע שם סע' ח ונו"כ\.
לט.
הולכי דרכים שהולכים בלילה, פטורין מן הסוכה גם בלילה וההולכים בכפרים לגבות חובות בחול המועד, אם אינם יכולין לעשות סוכה, יחמירו לחזור לבתיהם בכל לילה לקיים מצוות סוכה. או שיאכלו פת פחות מ"כביצה" \רמ"א שם סע' ח\.
מ.
שלוחי מצווה - אפילו בלילה כשהם במלון, אם צריכים לטרוח אחר סוכה, או שלא נוח להם לישון בסוכה ואם יישנו יהיו למחר יגעים ויתעכבו מן המצווה - פטורין מסוכה. אבל אם לא כן - חייבים. \שו"ע שם סע' ז. כה"ח שם ס"ק סד\.
מא.
חיילים - בבסיס קבע, חייבים בסוכה כמו כל אדם בביתו וצריכים לטרוח לבנות בתוך הבסיס סוכה לשינה ואכילה. \שו"ע שם סע' ט\.
מב.
חיילים בפעילות מבצעית אם צריכים לטרוח אחר סוכה, או שלא נוח להם לישון בסוכה ואם יישנו יהיו למחר יגעים ויתעכבו מן הפעילות - פטורין מסוכה. בלאו הכי - חייבים. \שו"ע שם סע' ז. כה"ח שם ס"ק סד\.
מג.
חיילים באיזור אויב או באיזור שיש בו חשש בטחוני, אינם רשאים לישון בסוכה אם היא מרוחקת מהמחנה. אמנם ישתדלו לבנותה בתוך המחנה לקיים את המצווה, ובמיוחד שמצווה מגינה על האדם בשעה שעוסק בה. \שו"ע, רמ"א שם סע' ד, ט\.
מד.
שומרים - במחנה צבאי, שומרי מפעלים או איזורי בניה, אם אפשר להם לשמור את כל האיזור ממקום אחד, יעשו שם סוכה וישבו בה. \שו"ע שם סע' י\.
מה.
משגיחי כשרות - במסעדות וכדו', שצריכים להיות במקום ההשגחה כל היום והלילה פטורין מן הסוכה בין ביום בין בלילה, ואם יש שעה שאינם צריכים להיות שם - חייבים להיות בסוכה באותה שעה. אמנם אם הם משגיחים במקום שיש בו סוכה, והשגחתם לא תפגע מישיבתם בסוכה - חייבים לישב בסוכה. \עיין שו"ע שם\.
מו.
בעלי חנויות וכדו' - שרגילים לאכול בחנות, חייבים לאכול בסוכה ויעשו להם סוכה קטנה ליד החנות או ישתמשו בסוכה של חבריהם בשעה שאוכלים. אם אין להם סוכה, יאכלו לחם פחות מ"כביצה". \54 גרם - כה"ח שם ס"ק ף ומשנ"ב ס"ק מו\.
מז.
פועלים - העובדים במפעל ורגילים לאכול שם, ידרשו מבעל המפעל שיעשה להם סוכה לאכילה, ואם לא עשה להם סוכה, יאכלו לחם פחות מ"כביצה" \54 גרם - כה"ח שם ס"ק ף. עיין בהלכות "חול המועד" מתי מותר לעבוד\.
מצטער
מח.
מצטער פטור מן הסוכה חוץ מהלילה הראשון. והיינו שמצטער מחמת צינה, מרוח או מריח רע וכיוצא בו. וכן אם כבו הנרות בסוכתו בשבת ויש לו טורח גדול לילך לסוכת חבירו, יכול לילך לביתו במקום שיש לו נרות דולקים. ובלילה הראשון ישתדל לאכול לפחות "כזית" בסוכה. ודווקא אם מתחילה עשה סוכתו כראוי ואך במקרה בא לו העניין שהוא מצטער לישב או לישון בתוכה, אבל אם מתחילה עשאה במקום ריח רע וכדומה, או במקום שמתירא לישון בה, יש אומרים שאין הסוכה כשרה אפילו באכילה ביום. ויש מכשירים בדיעבד, וכן נוהגים. \שו"ע שם סע' ד. כה"ח שם ס"ק לג\.
מט.
כאב ראש - מצטער פטור מהסוכה רק אם בביתו אינו מצטער, אבל הסובל מכאב ראש גם בבית וגם בסוכה, הגם שהוא מצטער, עם כל זה אינו פטור מהסוכה. \בא"ח האזינו יב\.
נ.
ריח רע או יתושים - בסוכה שמצטער בגללם, פטור מן הסוכה. אמנם בגלל יתושים מועטין אין זה נקרא מצטער, כי גם בבית יש לעיתים יתושים ואין אדם עוזב את ביתו בגללם. \אחרונים\.
נא.
מי שצפוף לו בסוכה - וכן מי שקשה לו לצאת לסוכה הנמצאת מחוץ לביתו ואין לו את הנוחיות שהוא רגיל בה, לא נקרא מצטער שפטור מהסוכה. \רמ"א שם סע' ד\.
נב.
חתן - שהזמין אורחים לסעוד ולשמוח, ואין בסוכתו מקום לכולם לשבת, מעיקר הדין פטורים מהסוכה, אמנם נהגו בזמן הזה לישב בסוכה גם במצב כזה.
נג.
בן שאביו מצטער - בעדו, כי חושש שמא יתקרר בנו - פטור הבן מלישב בסוכה.
נד.
כשיורד גשם - פטור מן הסוכה. באילו גשמים פטור? אם גשמים יורדים לתוך הסוכה שאם יפלו לתוך התבשיל יתקלקל האוכל, פטור מהסוכה. \שו"ע תרלט סע' ה\.
נה.
אם התחיל לאכול בסוכה ואחר כך ירדו גשמים ונכנס לתוך הבית והמשיך לאכול גם בבית, או שמחמת הגשמים התחיל לאכול בבית, ואחר כך פסקו הגשמים, גומר סעודתו בבית ואינו מחוייב להפסיק סעודתו בבית וללכת לסוכה, אבל אם לא התחיל לאכול - חוזר לסוכה. \שו"ע שם סע' ו. מ"ב שם ס"ק לז, לח כה"ח ס"ק פב\.
נו.
כשחם מאוד - יותר מהרגיל, ויש צער לשבת בסוכה, אפשר וכדאי להפעיל בתוכה מאוורר וכדו' כשם שהוא עושה בביתו. ואם אי אפשר והחום קשה מאוד יצא מהסוכה בכפיפת קומה. \ע"ז ג ב\.
נז.
כשקר מאוד - והמאכלים נקרשים בתוך הסוכה, פטור מן הסוכה, ודבר זה אינו שכיח בארץ ישראל. \כה"ח תרלט ס"ק סח\.
נח.
היוצא מן הסוכה - בגלל גשמים וכדו', יצא ממנה בצער כעבד שמזג כוס לרבו ושפך לו רבו קיתון על פניו. ואם אינו יוצא משם, נקרא הדיוט ואינו מקבל שכר על ישיבתו, ובמקרה זה אינו רשאי לברך "לישב בסוכה" משום דהוי ברכה לבטלה. \רמ"א תרלט סע' ז\.
ליל חג ראשון
נט.
בלילה הראשון - אפילו אם יורדים גשמים מועטים ומצטער קצת - יש אומרים שיאכל "כזית" בסוכה ויברך "לישב בסוכה". ולדעת מרן אינו כן, \שו"ע ורמ"א תרלט סע' ה\ אלא יחכה זמן מסויים עד שיפסק הגשם ורק אז יאכל "כזית" ויברך "לישב בסוכה". ובלבד שלא יהיה לו או לבני ביתו צער בגלל - המתנתם. שאם יש צער לחכות, יקדש ויאכל בבית מיד. וכשיפסקו הגשמים ייכנס לסוכה, יברך "לישב בסוכה" ויאכל "כזית" לחם, והאוכל "כביצה" תבוא עליו ברכה. \עיין שו"ע שם סע' ה. כה"ח שם ס"ק מז, עג. מ"ב שם ס"ק לה\.
ס.
כשמקדש ואוכל בבית, מקדש כרגיל ומברך בקידוש "שהחיינו" על החג, אך כמובן לא יברך "לישב בסוכה". ולמחרת כשיכנס לסוכה יברך "שהחיינו" פעם נוספת על הסוכה ויברך "לישב בסוכה" כשיאכל. וטוב ליקח פרי או בגד חדש לברכת "שהחיינו", אך בדיעבד אינו מעכב. \עיין כה"ח שם ס"ק עה. רמ"א תרמא ונו"כ\.
סא.
כשיבוא מביהכ"נ יעמוד בפתח הסוכה ויאמר "לשם יחוד" ו"עולו אושפיזין" כדלעיל. ויכנס לסוכה ויקדש, ובלבד שיהיה לילה ודאי. ואחרי הקידוש יברך "לישב בסוכה", וישב. ואחר כך יברך "שהחיינו" ויכווין גם על החג וגם על הסוכה. \בא"ח האזינו ד, ה שו"ע תרמג סע' ב ורמ"א שם\.
סב.
אכילת "כזית" לחם בסוכה בלילה הראשון - חובה, ויש אומרים שחייב לאכול לפחות לחם "כביצה". \54 גרם - בא"ח האזינו ו, יב משנ"ב תרלט ס"ק כב\.
סג.
לכתחילה לא יקדש עד צאת הכוכבים \כעשרים דקות אחר השקיעה\, ועל כל פנים יזהר שה"כזית" לחם שאוכל בסוכה יהיה אחר צאת הכוכבים. \משנ"ב תרלט ס"ק כה כה"ח ס"ק זן חן\.
סד.
יש להקפיד לאכול "כזית" לחם בלי הפסק בינתיים, לא יותר מארבע דקות שהוא "כדי אכילת פרס", ואף שיש דעות אחרות בזה, ראוי לההחמיר בדין דאורייתא. \משנ"ב ס"ק כב כה"ח ס"ק נא\.
סה.
בלילה הראשון אפילו אם יורדים גשמים מועטים ומצטער קצת - יאכל "כזית" ויברך "לישב בסוכה". ולדעת מרן אינו כן, אלא יחכה זמן מסויים עד שיפסק הגשם יאכל "כזית" ויברך "לישב בסוכה", ובלבד שלא יהיה לו או לבני ביתו צער בגלל ההמתנה. שאם יש צער לחכות - יקדש ויאכל בבית מיד, וכשייפסקו הגשמים ייכנס לסוכה, יברך "לישב בסוכה" ויאכל "כזית" לחם. והאוכל "כביצה" - תבוא עליו ברכה. \עיין שו"ע תרלט סע' ה. כה"ח שם ס"ק מז, עג. מ"ב שם ס"ק לה, לו\.
סו.
כשמקדש ואוכל בבית, מקדש כרגיל ומברך בקידוש "שהחיינו" על החג, אך כמובן לא יברך "לישב בסוכה". למחרת כשיכנס לסוכה יברך "שהחיינו" פעם נוספת על הסוכה ויברך "לישב בסוכה" כשיאכל. וטוב ליקח פרי או בגד חדש לברכת "שהחיינו", אך בדיעבד אינו מעכב. \עיין כה"ח שם ס"ק עה. רמ"א תרמא ונו"כ\.
סז.
בלילה השני בחו"ל חייבים לאכול בסוכה כמו בלילה הראשון. ובלילה השני מברך תחילה "שהחיינו" ואחר כך "לישב בסוכה". \שו"ע תרסא והחונים עליו\.
סח.
ביום־טוב שני שחל ביום ראשון בשבוע עושים קידוש והבדלה כאחד ומברכים חמש ברכות וסימנן - יקנה"ז: יין, קידוש, נר, הבדלה, זמן: א\ יין - "בורא פרי הגפן". ב\ קידוש - "אשר בחר בנו וכו' מקדש ישראל והזמנים". ג\ נר - "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם בורא מאורי האש" \ויסתכל על הנרות שהדליקה האשה\. ד\ הבדלה - "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם המבדיל וכו' ברוך אתה ה' המבדיל בין קודש לקודש". ה\ זמן - "שהחיינו".
סט.
אם שכח ועשה במוצאי שבת "קידוש" רגיל ללא הבדלה, יעשה הבדלה בשעה שנזכר. וכיצד יעשה הבדלה זו? אם נזכר בתוך הסעודה ורגיל לשתות יין בסעודתו, יקח כוס בידו ויברך "מאורי האש" ו"המבדיל". ואם אינו רגיל או שנזכר אחרי האוכל, יקח כוס יין בידו ויברך שלוש ברכות "הגפן", "מאורי האש" ו"המבדיל".
הזמנת אושפיזין