לימודי חול, בנ"ע ועוד

שלום רב!
כדרכי במקרים כאלה, אתחיל בסוף – את לא צריכה להתנצל!!! מכתבך ארוך, אמנם, אך זאת משום שהוא כולל מספר עניינים הקשורים אחד לשני! וגם אם לא – זכותך לשאול את שאלתך כרצונך! בשביל זה אנו כאן!!!

אוסיף רק עוד הערה קטנה, לפני שנמשיך. במכתבך, מספר פעמים כינית אותי "רב", ואף פנית אלי כאל מחנך. האתר הזה, כשמו, הינו "חברים מקשיבים", ולא רבנים מקשיבים. אני אמנם בוגר ישיבה, ועסקתי רבות בנושא היהדות, האמונה וכו´, וכשיש שאלות שהן מעבר להבנתי אני פונה לרבנים איתם אני עומד בקשר, אך איני ראוי לתואר...

ועכשיו נעבור, ברשותך, לגוף השאלה.
בגלל משמעות הדברים שאכתוב כאן, עלי להדגיש, כי אין מדובר בהכרח בדעתו של כל הציבור הדתי לאומי, על כל גווניו, וגם לא על כל רבניו! את דעתי אני כותב, לפי מיטב הבנתי את דברי רבותי, וכל הרוצה לחלוק ולנמק את דעתו מוזמן!
אני קורא את מכתבך, ומבין שמדובר במישהי "משכמה ומעלה", שמתעניינת באמת ובתמים בתורה בלבד, וכל הכבוד לך על כך! אך האם זה נכון לגבי גדולי כל הדורות? האם הרמב"ם לא היה רופא? והלל הזקן חוטב עצים? ורבי יוחנן הסנדלר, ורבי יהושע הפחמי? ולגבי לימוד מקצועות החול, את יודעת שהרבי מליובוויטש זיע"א היה בעל תארים מהאוניברסיטאות הנחשבות בעולם?

אחד הדברים היפים בתורה, לעניות דעתי, והמבדילים אותה מדתות אחרות, היא "הפוך בה והפוך בה, דכולה בה"! כשאני למדתי ביולוגיה באוניברסיטה, מעבר לכך שראיתי בכך את נפלאות הבורא בצורה הכי ברורה שיש , גם השתמשתי בחומר שלמדתי שם בתשובותי באתר זה! ואלו לימודי חול "למהדרין"! את כותבת כי אין חשיבות למדע, ואני טוען כי יש לכך חשיבות עצומה! על מכון צומ"ת שמעת? ומה עם פתרונות הלכתיים לגבי השתלת איברים? והפריה מלאכותית? ומתימטיקה לא חשובה בדיונים הלכתיים? פתחי נא את מסכת בבא מציעא (בגמרא), ותראי כמה דיונים יש שם של שטח, נפח וכדו´...

מעבר לכך, רבותינו ז"ל קבעו, כי "תלמיד חכם שנמצא רבב (=כתם שמן) על בגדו חייב מיתה", והסיבה היא שהוא נמצא מחלל שם שמים, שהרי הכל יודעים שהוא מייצג את התורה, והנה הוא מלוכלך ודוחה. בדיוק כך, לעניות דעתי, יש לראות בדורות האחרונים את נושא ההשכלה! נוצר מצב, בו אחינו שאינם שומרים תורה ומצוות מזלזלים בתלמידי החכמים שלנו, בגלל חוסר ידיעתם ב"חכמות חיצוניות"! אז תאמרי כי אין זה מעניינינו? אני יודע שיש שיטענו כך, אך טענתי היא שזה גובל בחילול ה´! לא יכול להיות שפיזיקאי חילוני, למשל, ידע כמה שפות, יהיה "איש העולם הגדול" ויבין בנושאים שונים, ולידו הרב יהיה אדם שיודע "רק" תורה! אני, מניסיוני, יודע, כמובן, שלימוד התורה הרבה יותר קשה ותובעני, אבל אין זה מעניין את הציבור... נכון, יחידי סגולה צריכים להקדיש עצמם ללימוד התורה בלבד, אך אין אלה כל הדור! מעטים האנשים, דוגמת הרב מרדכי א-ליהו שליט"א (וישנו עוד מספר לא מבוטל, אבל עדיין, לצערי, הם מעטים מקרב תלמידי החכמים...), שאנשים שאינם מחוברים למסורת ישראל, שלא לדבר על גויים, מעריכים אותם, למרות שאין להם "תואר" כלשהו...
מעבר לכך, ואם איני טועה, אלה דבריו של הרב קוק זצ"ל, עם ישראל, כעם סגולה, אור לגויים, צריך להיות הראשון בכל!!! זה אומר שעליו להיות, כמובן מאליו, מצויין במידות וביראת שמים, אך גם ראשון במדע, בכלכלה ובספורט! לא יכול להיות, שם שעליו נאמר "תהילתי יספרו" לא יוביל בתחום כלשהו בעולם!
אז נכון הוא שהעיקר תורה, אבל גם חכמות חיצוניות הן תורה, אם לומדים אותן נכון! אני מכיר פרופסור למדעי ארץ ישראל (הייתי בקורס שלו), שמסגרת קורס "כללי" באוניברסיטה, ישבו איתנו חילוניים, שהיוו את רוב הכיתה, ולמדו על הוכחות לגילו של העולם, בריאת האדם, שיעור כזית ועוד!!!
גם רבי משה פיינשטיין זצ"ל, קבע כי מי שלומד רפואה כדי לרפא יהודים, הרי שכל לימודי הרפואה שלו, כולל פיזיקה, מתימטיקה וכימיה, נחשבים לו כלימוד תורה! לעניות דעתי, ברור הדבר שאין זה פוטר אותו מלקבוע עיתים, אבל אם הגר"מ פיינשטיין קבע כי יש לו שכר כלימוד תורה, אני חושב שניתן ללמוד מכך על יחסינו למדע, כשהוא למען מטרה קדושה...

שאלה נוספת שהעלית הינה לגבי יחס התלמידים והמורים לבגרות וללימוד התורה באולפנות ובישיבות. לגבי שאלה זו, אני חושב שיש משהו בדברייך, אבל הדבר תלוי במורה. כשאני למדתי בישיבה התיכונית, הסביר לי ראש הישיבה שלי, שהוא נגד לימודי הספרות (הלא-יהודית), למשל, אך אנו לומדים זאת כי זו הדרישה של משרד החינוך, ולנו אסור להיתקע מאחור, כדי שנוכל יום אחד להשתלב, כי כאשר יהיה כתב מוכשר דתי אמיתי, יכין תכניות רדיו או טלוויזיה שתקרבנה יהודים לאבינו שבשמים, וכאשר יהיו אנשי מדע דתיים, יהיה כבדו לעולם התורה גם בקרב אלו שאינם דתיים, וגם נוכל למצוא פתרונות לבעיות רבות מספור בתחומי ה"מדע והלכה". כשזו המטרה, האם באמת ניתן להגדיר זאת כלימודי חול גמורים?

זו הסיבה, וכאן אני נכנס לשאלה הבאה שלך, שאין ישיבות תיכוניות מהציבור שלנו שלומדים מהן רק לימודי חול. אנו מאמינים כי לא זו הדרך! אנו קוראים לתורה "תורת חיים", והמשמעות היא שלא מתנתקים מהחיים, אלא לומדים אותם, על כל גווניהם, לשם שמים! כל אדם, לפי תפיסה זו, צריך ללמוד קצת מכל דבר, וכשיגיע לבגרות (הגיל, לא המבחן...), יחליט לאן רצונו ללכת! כאן, כאדם בוגר, אם יחליט שהוא מאותם אנשי עליה, או שהוא רוצה להימנות עליהם, הלומדים תורה בלבד, ומכך מגיעים לכל השגותיהם, ישנן ישיבות גבוהות של הציבור שלנו! אך יש לו את חופש הבחירה, לאחר שראה והכיר, ולאחר שיש לו אפשרות, משום שיש לו תעודה (בשאיפה...)! כילד צעיר, עדיין אין אפשרות לאדם לבחור את כיוונו בחיים,ובעוד שלימוד של כל המקצועות ישאיר בפניו את כל הדלתות פתוחות, הרי שלימוד של תורה בלבד, יכוון אותו מראש לכיוון שלא בטוח שהוא מתאים לו, כפי שהרמב"ם עצמו כותב, שלא כל אחד יכול, וצריך, ללמוד רק תורה, אלא רק בני עליה! כמובן, שאם המחנכים טובים, האווירה צריכה להיות אווירה של קודש, כאשר גם לימוד המדעים, כאמור, יכול להפנות אותנו ללימודי קודש (אני זוכר כי בשנתי הראשונה באוניברסיטה, למדנו אצל מרצה דתי, שהסביר כי המקור הראשון לצמחים הידוע לנו כאנשי מדע, הוא "ויטע א-להים גן בעדן מקדם", ובפעם הראשונה בה אנו ידועים על חקלאות היא האדם הראשון, עליו נאמר "לעבדה ולשמרה" (את האדמה). רוב הסטודנטים היו חילוניים, אבל המרצה אמר כי כאיש מדע, הוא רואה חשיבות בידיעת ההיסטוריה של המדע, ולכן הוא דורש לדעת זאת למבחן!!! מרצה אחר, הביא דוגמא ידע גנטי בעולם העתיק ממשנה, הקובעת כי אישה ששני ילדיה, ל"ע, נפטרו בברית המילה, אין צורך למול את השלישי, ומכאן שהם ידעו כי ישנן בעיות גנטיות. גם כאן היו הרוב חילוניים, חשבת על קידוש ה´ שיכול שיעור כזה לעשות? ועל ההכרה של כ-200 סטודנטים, חלקם בפעם הראשונה, את המושג משנה, ומתי זה היה, וחכמתם של חז"ל?

לגבי שאלתך על הלימודים בישיבה חרדית, אני יודע כי ישנו הבדל גדול מאוד בהרבה מתחומי החיים (כמובן, לא בעיקרי האמונה ובתרי"ג המצוות), והדבר נובע ממספר מחלוקות הלכתיות שלא כאן המקום להכנס אליהן. אך לעצם ההתמודדות, ברור שאדם לא יכול להכנס למקום מסויים ולנסות לשנותו... אני קורא ומבין את הקושי והצער, אך בנושא זה, לצערי הרב, קצרה ידי...

בסוף מכתבת כתבת על בני עקיבא, ונגעת בנקודה כואבת... זה נכון שבני עקיבא אינו, לעניות דעתי, האידיאל החינוכי, אך הוא האידיאל החברתי, ואסביר למה אני מתכוון.
"בני עקיבא" שם לו למטרה להיות תנועת נוער המאגדת בני נוער מכמה שכבות, כאשר אלו שמחוברים יותר לתורה משפיעים על אלו שמחוברים פחות , כתוצאה מכך נוצר מצב בו ה"צדיקים" מושפעים מעט לרעה, ומרגישים שיש צורך לשנות, אבל שינוי יהפוך את התנועה לתנועה של צדיקים בלבד, ואז כל מעמד הביניים ימצא עצמו בתנועות נוער חילוניות... אנשים כמוך אמורים להמצא שם כדי להשפיע, ולא כדי להיות מושפעים, וצריך לעשות זאת בנועם, שהרי "דרכיה דרכי נועם", אך גם בזהירות שלא להיות מושפעים בעצמינו. אם לא נעשה זאת, נפשע כלפי אותו ציבור ענק, של שומרי מסורת, שאין להם דרך אחרת להיוודע לפעילויות דתיות, ואפילו התפילה ודבר התורה הקטן באמצע מסע פסח הוא יותר ממה שהיו מקבלים בבית... מספרים (לא שמעתי זאת בעצמי...), כי אחד התלמידים של הרב צבי-יהודה זצ"ל, שאל אותו בדיוק את השאלה הזו, שהרי בנו היה מצויין, והוא פחד שבני עקיבא יקלקלו אותו. ענה לו הרב צבי-יהודה, כי אכן, התנועה הינה כמו אפר פרה אדומה, המטהרת, אמנם, את הטמאים, אבל מטמאת את הטהורים... שאל התלמיד, "אם כך, אני צריך להוציא את בני, שהוא בחזקת טהור?" ענה לו הרב: "אפר פרה אדומה מטמא, אמנם, את הטהורים, אבל הוא מטמא אותם טומאת יום, הניתנת לתיקון, בעוד את הטמאים הוא מטהר מאבי אבות הטומאה!"
כתבת כי רבי עקיבא היה נפטר שוב, אני באמת לא חושב שזה נכון. רבי עקיבא, שהיה אוהב ישראל עצום, וקבע כי "ואהבת לרעך כמוך", לעניות דעתי, היה לבטח בוחר גם הוא להשאיר את הארגון, מהסיבה שהסברתי...

אני מקווה שהצלחתי לענות, גם אם חלקית, ואשמח לקבל תגובה אם יש לך...
אני מתנצל גם על האורך, אבל לא מצאתי דרך אחרת...
משה כהן.
Moshec.s@gmail.com