שאלה
ב"ה
במחילה מכבוד הרב.
מדוע ישנם רבים המונעים מאדם יהודי ירא שמיים, נכה במצב מורכב להיות בן זוג לאשה יראת שמיים אשר רוצה בו בכל נפשה אע"פ מצבו הגופני?
הטענות נגד הן רבות וכואבות, ונורא נורא הייתי רוצה לספר על כל המקרה.
במחילה, השאלה חשובה מאד.
האם אין זהו רצון השם שאתחתן עם אהובת ליבי?
המצב הגופני ע"פ הגדרה רפואית הוא מורכב. אני חי עם מחלת ניוון שרירים מתקדמת ואני גם מונשם. ב"ה בימינו חולים במצבי חיים תוחלת חיים יחסית גבוהה לאומת מבעבר. אבל האמת באמת היא שאך ורק הבורא ית' יודע כמה שנים נקצבו לכל אדם ואדם. נכון, לרפואה יש את "הראייה" שלה ולאמונה יש מקום מעל הכל.
הכרתי לפני כמעט שנה, בחורה מיוחדת במינה ובאמת, ספק אם ישנם עוד בחורות ברמת התודעה שלה.
והכרנו. והתאהבנו על ההתחלה. והאהבה נעשתה כבר לפני כמה חודשים הרבה מעבר להתאהבות רגעית. ומן הסתם במצבי, זה לא דבר מובן מאליו.
ובהשגחה פרטי פרטית, השם הכיר בינינו, וזאת אהבה באמת מעל הגוף. הרבה מעל. והיא יודעת את מצבי לפרטי פרטים.
נפגשנו ב"ה כבר שלושה פעמים, והרגשנו שנינו, הכי טוב וטבעי וכיף שאפשר! היא רואה אותי. לא את המחלה.
אגב למרות מצבי, ניוון שרירים על סוגיו, לא פוגע בעניין הפוריות. אע"פ שזה לא דבר שפיזית אפשרי לדעת עד שמנסים, אך יש אפשרות.
הבעיה היא מלחמה נוראית ונחרצת מצב ההורים שלה.
מלחמת התשה לצערנו. זה כולל לקיחת הפלאפון שלה, איסור מוחלט להזכיר את שמי לפני התפילה. חברתי קנתה אייפוד מכסף שהרוויחה ביושר בכדי שנוכל לתקשר, וכשנודע הדבר לאמה, נגזל ממנה האייפוד! האמא שלחה לי לא פעם ולא פעמיים הודעות נאצה בפייסבוק ובאימייל(כמובן בשמות בדויים), בטענות שונות ומשונות. כשנודע לאמה כי בתה הייתה אצלי ללא ידיעתה, "זכתה" לקבל סטירה קשה לכבוד יום הולדת חברתי! טענות שנאמרו עליי שאני שטן ושאגרום לחברתי להיות אומללה, להיות "פרח קמל", שהשאיר אותה אלמנה בגיל צעיר, והכל בשם ה"דאגה לבת היקרה"!
חייב כבוד הרב שתבין איך חברתי היקרה מוסרת נפשה בשבילנו. מתמודדת בגבורה ובאמונה עם הסנקציות שנעשות נגדה.
נכון להיות הפרידו אותנו בכח. אין לתאר את הצער שאני והיא עוברים כל רגע נתון מפני שלקחו מאיתנו את הדרך לתקשר....
לצערי ההורים שלה פנו למספר רבנים, אשר שמעו רק את צד ההורים ופסלו אותי על הסף! לדעת אותם ת"ח, אני "לא זיוו
תשובה
שלום וברכה
אני כואב יחד אתך את הכאב הגדול הזה.
ההימנעות של אנשים מקשר זה והניסיון להילחם בו נובע מתוך ההנחה (לדעתם) כי בכך הם עושים טובה גדולה לבחורה, שתמצא את עצמה במצבים שיהיו לה קשים מידי ולא תוכל לעמוד בהם.
גם אתה כתבת כי המצב הוא מורכב מאוד, ואנשים הרואים אדם מונשם חוששים מאוד ליצור קשר ארוך טווח עימו, בשל העובדה שהבחורה עלולה למצוא את עצמה אלמנה בצעירותה, ונותרה בודדה.
ההורים שלה תופשים את עצמם כנלחמים על חיי ביתם. מלחמה זו נעשית בכל הדרכים בהם מתקיימת מלחמה, וזאת מנקודת מוצא שבכך הם פועלים בצורה הטובה ביותר לעתיד ביתם.
איני יודע דבר על שורש נשמות וכדו', ואני חשוב כי השימוש בכלים אלה הוא מניפולטיבי, אולם גם אתה בוודאי יכול להבין את הצד השני, על אף הכאב הגדול והמצוקה הגדולה, ואף שכמובן אינך מסכים איתם, והדבר נשמע פרדוכסאלי – הם בוודאי פועלים לפי תודעתם מאהבה גדולה לבתם. הם לא שונאים אותך, אלא פוחדים ממה שעלול לקרות לביתם.
מעבר לכך, יכול להיות שהם גם פועלים לטובתם שלהם, ופוחדים כמו רבים מ''מה יגידו'', ואיזו ביקורת הם יחטפו מחבריהם על כך שהם ''הירשו'' לביתם להתחתן במצב זה.
הדרך בה הם פועלים היא כנראה שגויה מאוד. גם דאגה לטובה אסור לה שתהיה משפילה, מבזה, אלימה וקשה.
אתה לא פחות יהודי מאף אחד אחר. אולי יותר. בדידותו של אדם החולה במחלת ניוון שרירים אינה קלה יותר מאשר אדם אחר – אולי יותר. ההרגשה הנפשית שאולי לא תזכה בקשר עם אישה קשה אצלך הרבה יותר.
אומר בכנות כמי שמחפש דרכי אמת כי לו הייתה מתייעצת איתי אף אני הייתי מבהיר לה במה מדובר ומה עלולות להיות המשמעויות, ומנסה לשכנע אותה שלא להיכנס לכך, אולם לא הייתי אוסר עליה לבחור את דרכה, ואם הייתה בוחרת בכך - הייתי עומד לצדה בכל כוחי.
כל שאני יכול לומר הוא שאפשר שכן ייוצר קשר כזה ואפשר שלא. אני מקווה שתמצא את גאולתך, ושהיא תמצא את גאולתה שלה, ומתפלל יחד אתכם להצלחתכם.
כל טוב
הרב יובל שרלו