שאל את הרב

להתחתן על אף הקשיים??

חדשות כיפה חברים מקשיבים 03/09/06 02:17 י באלול התשסו

שאלה

אני פונה אליכם מכיוון שאין לי למי לפנות ואני חייבת ייעוץ. אני בת 19 מירושלים לאחר שנת שירות ולפני התחלת לימודים באוניברסיטה. לפני חודשיים וחצי הכרתי בחור בן 23 וחצי מאופקים שמשרת בשנתו הראשונה בקבע. הכל זרם ממש טוב, הוא אוהב אותי ואני אותו. יש לנו את אותן שאיפות להקים בית תורני, אנחנו שומרים נגיעה. לפני כמה ימים נפרדתי ממנו ומאז אני כל הזמן בוכה. אני מפחדת שפיספסתי את הזיווג שלי. נפרדתי ממנו כי הבנתי שגיל 19 זה עדיין מוקדם ואני רוצה לפחות עוד שנה עד לחתונה ומכיוון שאי אפשר שלמור מגיעה כל כך הרבה זמן אני מעדיפה שניפרד ונחזור עוד שנה ואם הוא יכיר בינתיים בנות אחרות אז ברוך ה'! הבעיות העיקריות שבגללן נפרדתי הן: 1. בעיה כלכלית, אני באה ממשפחה מבוססת שהורי רוצים לעזור לחתונה ואילו הוא אין לו כסף רק מה שהוא חוסך עכשיו לעצמו וא"א להתחיל חיים בלי עזרה ממהורים, בלי כסף. 2. הוא למד בבי"ס מקצועי ולכן לא הוציא בגרות. הוא אדם שאוהב לעבוד עם הידים ולא רוצה ללמוד לתואר וכדומה (אם ללמוד אז רק תורה) ואחיות שלי אומרות לי שאחרי שיהיה לי תואר יהיה בנינו פער השכלתי שיקשה על הזוגיות בינינו, האם זה נכון?! 3. אני מרגישה שאיכזבתי את המשפחה שלי שציפת שאני אקח בחור עשיר ומלומד אך הוא אדם כ"כ צדיק עם מידות ממש ממש טובות ופשוט קשה לי לוותר עליו. אני יודעת שאיתו אני אהיה מאושרת. כ"כ קשה לי בלעדיו והוא מעוניין שנחזור להיות יחד אך כעת אני מתחילה ללמוד למשך 3 שנים ואיך אפשר להתפרנס ממשכורת אחת?! אני כ"כ מבולבלת, אשמח אם תעזרו לי בהקדם.. תודה...

תשובה

שואלת יקרה שלום לך!

קודם כל חשוב לי להבהיר לך דבר אחד חשוב שעולה משאלתך - לדעתי את בכלל לא מבולבלת! בניגוד למה שכתבת בסיום השאלה. מדהים עד כמה את מודעת בדיוק למה מפריע לך ומה קשה לך בקשר ביניכם. פעמים רבות הקושי בשאלות מעין זו שלך, היא להצליח לאתר מבין התחושות המבולבלות והלא מוגדרות, את הנקודות המרכזיות הטעונות ברור, ואילו את מגדירה אותן באופן חד, ברור ומובן.
לעניות דעתי, הבעיה המרכזית היא התחושה שלך שאת צעירה מידי על מנת להינשא. זו תחושה חשובה, ומוצדקת למדי בגילך, ואל לך להתעלם ממנה. אם את מרגישה שאת צריכה עוד שנה, חשוב מאוד שתקחי אותה. שנה זו תיתן לך את תחושת הביטחון שגדלת ובגרת דייך כדי להיכנס בשלב המתאים לך לקשר כה משמעותי כקשר הנישואין, ומימלא תתן לך זמן לחשוב גם על שאר השאלות המטרידות אותך בנוגע לקשר ביניכם. אמנם, כמו שכתבת, אין כל ערובה לכך שבן זוגך יוכל להמתין לך בשנה זו, אך "נפלאות דרכי ה´", אם כעת אין זה השלב בשבילך להינשא, בעז"ה ימציא לך את המתאים לך בזמן ובשלב הנכון.
שאר השאלות שהעלית בשאלתך, הינן שאלות חשובות, אך דומני שגם את חשה, שהן מתגמדות ביחס לוודאות שיש לך בנוגע לתחושות שלך כלפיו.
זה נכון שנוח יותר כאשר הרקע ההשכלתי, החברתי והכלכלי הוא דומה, אך העיקר לדעתי הם ההתאמה האישיותית,הקשר הנשמתי החזק בין בני זוג, השאיפות הרוחניות הדומות, והאהבה ההדדית. אם אלו קיימים, ניתן להתמודד עם ההבדלים השונים שאכן עשויים לבא לידי ביטוי לא מעט בסיטואציות שונות במהלך חיי הנישואין. אלא, שיש להיות מודעים להבדלים הללו ביניכם, וללכת לקראת ההחלטה מתוך מודעות לכך שתדרש פתיחות רבה ביניכם על מנת לגשר על הפערים הללו.
צאי ולמדי מרחל ור´ עקיבא שבאו מרקעים שונים לחלוטין מבחינות אלו, אך חוכמתה וצידקותה של רחל עמדו לה לזהות את הפוטנציאל האדיר הטמון בר´ עקיבא, ויצאה מכך ברכה רבה להם ולכל בית ישראל עד ימינו. ישנו משפט של חז"ל:"היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה"...זכרי זאת. יש אנשים שמגיעים מבתים פשוטים מאד והמידות שלהם עולות על כל יתרון של עשירות...חוסר כסף אכן יכול לגרום למתחים בין בני זוג,אך אנו רואים טוב מאד שכסף לא עושה אנשים מאושרים דווקא!!! ולעיתים רק מסנוור ומתעתע בנו. והכי משמעותי-כסף יכול להאבד במהירות,ביום אחד,לעומת דברים פנימיים שנשארים בנפש האדם.
כמובן שהאיזון הוא הנכון. לא לחיות בדוחק ולא בעשירות מוגזמת. אני מאמינה שאם יש בו תכונות של לקיחת אחריות,בגרות ורצון להיטיב עימך,יש על מה לדבר.
במידה ותחליטי להמשיך את הקשר על אף גילך הצעיר, או לאחר זמן מה, הייתי ממליצה לך להיוועץ ברב, רבנית, או אישה חכמה שאת מעריכה, להכיר בפניהם את בן זוגך, על מנת לוודא שאין לך טעות משמעותית בהערכה שלך כלפיו, ולקבל את דעתם עד כמה משמעותיים עשויים להיות ההבדלים ביניכם במסגרת חיי הנישואין, ולפי זה להחליט האם נראה לך שתוכלו לגשר על הפערים באמצעות הוודאות של הקשר ביניכם.
למצוא את האדם המתאים- זו משימה לא קלה,וכשכבר מוצאים אדם יקר וטוב בעל מעלות אמיתיות-לא עוזבים כל כך מהר-זו מתנה. ועם זאת-אל תעשי דברים בפזיזות-את צעירה וחשוב לשמוע דעת איש חכם בעניין.
ברגע שתחליטי מה עמדתך-תוכלי לדבר עם הורייך ולהראות את רצונך העז. ובכלל-מה עמדתם? האם הם ראו אותו,הכירו את הבחור יותר לעומק? אני מניחה שאם יכירו אותו ויאהבו אותו-יהיה לך יותר קל. התמיכה שלהם תוכל להקל מעלייך ג"כ.
אם ברצונך להוסיף ולהתייעץ בעניין זה, את מוזמנת בכל עת- אם דרך האתר של "חברים מקשיבים", אם דרך קו הטלפון, ואם ישירות דרך המייל שלי.
בהצלחה רבה-שנה טובה!
שפרה
shiframish@gmail.com

כתבות נוספות