לא רוצה להתחתן.

ב"ה


שלום.


קראתי פעמיים את המכתב שלך ולא כ"כ הבנתי מה שאלתך.
נראה לי כי בחורה בגילך יכולה וצריכה לקחת אחריות על עצמה ולא להיות "שבויה" בעולם של דימיון.

הגעת לגיל ולבגרות כזו שאת עצמאית ובשלה לקבל על צעדייך אחריות ולעשות את מה שאת מרגישה שתורם לאישיות שלך ולנשמה שלך.
אם את מרגישה שאת רוצה להתחתן אז "אל תעשי חשבון" לאף אחד ואל "תתפלספי" יותר מידי עם החיים אלא תתני לעצמך לזרום בצורה חופשית.תתני לאישיות שלך להתפתח ולפרוח ואל תכנסי "לחשבונאות" קטנונית של מה יגידו ואיך זה יראה ומה יחשבו עלייך.

ואם את מרגישה בעצמיך שיש לך משיכה ללימודים במדרשה אז תבררי היטב איזה מדרשה יכולה להתאים לך ותלכי ללמוד שם עד שתרגישי שהגיע הזמן לצאת משם. וגם בזה תקבלי אחריות על עצמיך ותזרמי עם הרצון הפנימי שלך.

היחסים עם אמא שלך הם מאוד חשובים את חייבת לשמור עליהם ולטפח אותם ויחד עם זה למצואה את המסלול הנכון של שיחה עם אמא ללא שהיא תעביר עלייך ביקורת או תוכיח אותך או תטיף לך. זה מצב עדין שאותו את צריכה להוביל ולא להיות מובלת.(תרתי משמע).
ועייני גם בתשובתיע "להתחתן מוקדם" ב:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=39341


חזקי ואמצי!!!!!!!!!!!!!!!!

ובנוגע למה שכתב על הבדידות בחברה עייני נא ב
בפרקי אבות [ "וקנה לך חבר"] ועל זה אומר הנשר הגדול בפירושו לאבות פרק א משנה ו

[והחברים - שלושה מינים: חבר תועלת, וחבר נחת, וחבר מעלה. ]
אמנם [חבר התועלת,] הרי הוא כחברות שני השותפים, וחברות המלך וחייליו. ואמנם [חבר הנחת, הרי הוא שני מינים: חבר הנאה, וחבר בטחון.] אמנם חבר ההנאה, הרי הוא כחברות הזכרים לנקבות וכיוצא בה. ואמנם חבר הבטחון, הרי הוא שיהיה לאדם חבר שתבטח נפשו בו, לא ישמר ממנו לא במעשה ולא בדיבור, ויגלה לו כל עניניו, הנאה מהם והמגונה, מבלי חשש ממנו שישיגהו בכל זה חסרון, לא אצלו ולא אצל זולתו. כי אם יגיע לנפש בטחון באיש עד לזה השעור - תמצא רוב נחת בשיחתו ובחברותו.[ ואוהב המעלה,] הוא שתהיה תאות שניהם וכוונתם למטרה אחת, והיא: הטוב, וירצה כל אחד להעזר בחברו בהגיע הטוב ההוא לשניהם יחד. וזה הוא החבר אשר ציוה לקנותו, והוא כחברות הרב לתלמיד והתלמיד לרב. "

את לא צריכה להיות חברה של כל הבנות .מספיק שתהיה לך אחת שתיים טובות והשאר בגדר ידידות. ומי שתהיה חברה שלך תהיה בסוג של "חבר המעלה".


בהצלחה,

עוזיאל