לא מצליחה לסיים מה שתחלתי..:(

שלום לך שואלת יקרה!
קודם כל יישר כוח על שאלתך! את אדם שעובד על עצמו, ורוצה להתקדם, וזה דבר גדול ועצום. בשביל זה באנו לעולם הזה.
וכשמתקדמים – מוכרחים לחוות תחושות כמו שלך. אילו זה לא היה כך, היינו מן הסתם נהיים מלאכים כבר בגיל 15. אבל אנו, ברוך השם, בני אדם. ולהיות בני אדם, פירושו של דבר שבאנו לעולם בדיוק בשביל זה – בשביל לנסות להתקדם, ובשביל לקום בכל פעם אחרי שנופלים.
אם אדם אחד יחליט שהוא לומד פרק תנ"ך בכל ערב, יתמיד חודש, ואחר כך ייפול מזה. יתחיל שוב כעבור שבועיים, וייפול מזה כעבור שבוע. לעומתו, אדם אחר לא יתחיל בכלל ללמוד תנ"ך, כי הוא יודע שייפול והוא מיואש מהנפילות שלו.
לאחר פרק זמן של כחודשיים – מי למד יותר תנ"ך? בודאי שזה שלמד ונפל הוא התקדם יותר מהשני שלא למד בכלל.
זאת אומרת, הדרך להצלחה, בכל דבר, הוא שני צעדים קדימה, מתוך ידיעה שייתכן שיהיה גם צעד אחד אחורה. ופעמים רבות קצב ההתקדמות שלנו בחיים הוא שני צעדים קדימה, ואחד אחורה. אני עוד לא פגשתי אדם שהולך רק קדימה. זה כנראה לא קיים בעולם.
ולכן, לא רק שהנפילות לא צריכות לגרום ייאוש אלא הן צריכות לשדר לנו מסר: אנחנו בן-אדם שעובד על עצמו ומנסה להתקדם. וזה דבר מאוד משמח.
חשוב גם, לקחת על עצמך משימות שמתאימות לך וגורמות לך לשמחה בעבודת השם, ולהתרחק ממשימות שגורמות לך לחץ ועצבות. הקב"ה רוצה שנהיה אנשים שמחים ורגועים!
ביקשת גם טיפים, ואני חושבת שהטיפים הכי טובים שאוכל לתת לך הם הטיפים "שלך": 1. לשים לב מה גורם לך להתמיד במה שלקחת על עצמך מתוך שמחה ורוגע. 2. להגדיר זאת במילים ברורות וכדאי אף לכתוב זאת על דף נייר. 3. להשתמש במה שכתבת על הדף בחיי היומיום שלך.

בהצלחה רבה!
קציעה