כתיבה בחול המועד

בתי היקרה שלום רב,

[חול או מועד?]

שתי מילים הנראות סותרות זו את זו. אלו הימים שלאחר יום טוב ראשון שבחג הסוכות לשמחת תורה ובין יום טוב ראשון לאחרון שבחג הפסח. כך גם ההתיחסות של השולחן ערוך לימים אלה "חול המועד אסור בקצת מלאכות ומותר במקצתן".
רבי עקיבא אומר: "הרי הוא אומר 'מועדי ה' מקראי קודש' במה הכתוב מדבר? אם ביום טוב ראשון - הרי כבר נאמר: 'שבתון', אם בשביעי - הרי כבר נאמר: 'שבתון'?
הא אין הכתוב מדבר אלא בחולו של מועד, ללמדך שאסור בעשיית מלאכה.
תניא אידך: 'ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה'' מה שביעי עצור בכל מלאכה - אף ששת ימים עצורין בכל מלאכה… הא לא מסרן הכתוב אלא לחכמים, לומר לך איזה יום אסור ואיזה יום
מותר, איזו מלאכה אסורה ואיזו מלאכה מותרת. (גמ' חגיגה ח"י.)
והוסיפו חכמינו: "לא נאסרו המועדות בהלכה, אלא כדי שהיו אוכלים ושותים ושמחים ויגעים בתורה".
על כן, ראוי לכל אדם לכבד את המועדים בלבוש חגיגי, במאכל ובמשתה יותר מהרגיל, ולא יתנהג בהם כבימי החול.
וכך אמרו, שהתירו חכמים כמה סוגי מלאכות בחולו של מועד:
א. דבר האבד – אם לא יעשנו במועד.
ב. צרכי המועד – אוכל נפש אפי' ע"י אומן, שאר צרכי המועד – רק מלאכת הדיוט ולא מלאכת אומן.
ג. פועל שאין לו מה לאכול – רשאי לעבוד.
ד. צרכי רבים.
ה. מעשה הדיוט אפילו ליחיד.

מכל מקום מלאכה שהיתה יכולה להיעשות לפני המועד, אין לדחותה למועד. על כן נאסרו מלאכות אלו: כסיבה, תגלחת, תספורת, תיקון הרכב במוסך, עבודה בגינה (פרט להשקיה), כתיבה – פרט למכתבי חברים, שיפוץ ותיקון הבית וחפציו וכל דבר שאינו צורך מיידי.
"ושמחת בחגך והיית אך שמח", נאמר גם על החול המועד, על כן אמר רבי אליעזר משבח אני את העצלנים שאינם יוצאים מבתיהם במועד. אלא יושבים עם בני משפחתם בשמחה ובטוב לבב. (מתוך דף של הרב מרדכי ענתבי)

[קישורים]
לקט הלכות מהרב שמואל אליהו בנושא חוה"מ: https://www.kipa.co.il/upload/users_files/43hol_hamoed.doc
כתיבה ע"ג מחשב בחול המועד: https://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=101266

[לסיכום:]
רוב הפוסקים התירו לשלוח דוא"ל לחבר (כמו שמותר אגרת שלומים), ללא הדפסה. וכן בתוכנות המסרים והפורומים.

ובכל זאת, ראוי לזכור שאנו בתוך המועד ולכן ראוי לכל אדם לכבד את המועדים בלבוש חגיגי, בשמחה, ביותר לימוד, במאכל ובמשתה יותר מהרגיל, ולא יתנהג בהם כבימי החול.

לגבי כתיבה על דף, ראוי שלא לכתוב במועד ללא צורך מיוחד. אם זה הגיגים או דברי תורה שלא תזכרי לאחר מועד מותר לכותבם משום דבר האבד.

בציפיה לביאת גואל,
חג שמח בשמחה תמיד,
אבא,
shlomo@makshivim.org.il