שאלה
היי... יש לי כמה שאלות:
1. בק"ש- מה הפירוש של המילים "רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודימו סלה"?
2. בעניין כבוד- מצד אחד "עפר ואפר" ומצד שני בשבילי נברא העולם? איך זה מסתדר ביחד? מה הבן אדם צריך לדרוש מאחרים בעניין כבודו ומה הוא צריך להרגיש?
3. לפי השאלה הזאת אני רוצה להדגיש שאני ח"ו לא כופרת או משו וזה רק בשביל להבין... וסליחה על הבורות הרבה בעניין: מה החשיבות של לימוד תורה? למה כ"כ חשוב לאנשים לשבת וללמוד תורה? כי אדם צריך גם לעבוד? בעצם השאלה יותר היא מה זאת אומרת תורה ועבודה- מה היחס של זה אחד כלפי השני?
תודה רבה! וסליחה על האורך ואני מקווה שהסברתי את עצמי...
יום טוב=]
תשובה
בס"ד
שלום לך,
שאלותיך חשובות מאוד!
אמנם מפאת העומס, אני נאלץ לענות עליהן בקצרה.
1. אקדים ואומר כי חז"ל למדו מפס´ זה את החיוב בקריאת שמע על המיטה.
אחד הדברים המונעים מאיתנו מליפול בחטא הוא נסיון העבר. ופירוש הפסוק כך הוא
רגזו- הצטערו (על העבר) וכך
"אל תחטאו"- הצער ימנע מכם לחטוא בעתיד
"אמרו בלבככם על משכבם"- לפני שהולכים לישון שאז האדם פנוי, אז יש להזכיר כי ה´ אסר את המעשה
ודומו- השתיקה מראה על הסכמה וקבלת עול (כמו אצל אהרון "וידום אהרון")
סלה- מילה הבאה לבטא נצחיות.
2. הדברים משלימים זה את זה, כאשר יש לאדם כישרון מסוים, חכמה, נחישות וכד´ הוא יכול לראות בכך מעמד חברתי או שליחות חברתית.
מכיוון שהיהדות מחנכת אותנו שכל כישרון הוא שליחות, מתנה מה´ המגדילה את האחריות שלנו כלפי המציאות, הרי שבודאי בשבילי נברא העולם.
אמנם אנו עלולים לחשוב כי ההצלחה מקנה לנו באמת מעמד או חשיבות כלפי הזולת ולכן נפשי כעפר לכל תהיה.
3. למוד תורה מקנה לנו את הכלים להבין את "הראש" של ה´, העבודה היא הכלי הישומי ומשמשת בכדי להחדיר את הדברים למציאות. היחס ביניהם קבעו חז"ל שאמרו "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" כלומר צריך בהחלט שהתורה תקנה לנו כלים בכדי לחבר את המציאות לטוב האלוקי.
בשורות טובות
אליהו
eyfy156@gmail.com