שאלה
בעזרת ד'
שלום כבוד הרב!
אני בת 22, חוזרת בתשובה כבר שנתיים.
הייתי בעבר הולכת לשיעורי תורה, אך ההורים שלי לא אהבו את זה וכל הזמן רבו איתי ולכן הפסקתי ללכת.
בבית שלי צריך לתת דין וחשבון לאן יוצאים, ולכן לא יכלתי להתחמק מ'זה.
לאחרונה עבדתי בעבודה במשמרות, ועכשיו התפטרתי.
רציתי להתחיל ללכת לשיעורי תורה לחילונים, אשר מביאים לי מלגה ללימודים (מקבלים כסף לפי שעה),
ותהיתי אם מותר לי להגיד להורי שאני עדיין עובדת, והולכת לעבוד באותו מקום, ובנתיים ללכת לשיעורי התורה מהמלגה.
האם זה נחשב לשקר, או שזאת נחשבת גם עבודה?
(בכל מקרה, אני עדיין אצטרך כנראה להגיד להם שאני הולכת לעבוד - בעבודה הקודמת.)
ואם אי אפשר "לשקר" מה אפשר לעשות?
כאשר אני קוראת ספרי אמונה הם גם לא אוהבים את זה, ולכן אני מסתירה זאת מהם.
אני אוכלת לא טרף בבית, ובאה לקראתם עד הסוף.
אך עד לאן?
תודה.
תשובה
שלום וברכה!
מה שמתרחש בביתך זו אווירה לא בריאה ולא נכונה גם אם לא היית חוזרת בתשובה. הרי לא ייתכן שבחורה בת 23 תתן דין וחשבון על כל מה שהיא עושה ותחיה תחת משטר טוטליטרי של ההורים. צריך לשפר את היחסים הללו ע"י שיחה (עם תועיל) מכובדת עם ההורים. נסי להסביר שאת כבר לא ילדה בת 3 ויש לך חיים מבוגרים משלך. חשבי איך תוכלי לעשות את השיחה בדרכי נועם ובכבוד הראוי.
בנוסף לכך, נראה לי, שההתנהגות העוינת של ההורים כלפי סממנים דתיים נובעת מהפחד לאבד בת והם מרגישים מאוימים. לכן עליך להראות להם שבגלל הדת נהפכת לאדם הרבה יותר טוב, לאדם שיותר מכבד את הוריו, מתנהג תמיד בדרכי נועם ויושר. בנוסף לכך שדרי להם שאין להם מה לחשוש הם לא הולכים לאבד את הבת, אלא ההיפך הוא הנכון הם הרוויחו בת הרבה יותר טובה מאשר היה להם. שדרי להם שלא תנתקי איתם קשר (זה הפחד הגדול של ההורים חילוניים שילדיהם חזרו בתשובה). שדרי שע"י חזרה בתשובה לא נכנסים לחשכת ימי הביניים, אלא ההיפך הוא הנכון. בקיצור עשי הכל כדי שהפחד שלהם יעלם.
לגבי השקר בנוגע לשיעורים. אסור לשקר, אך מותר לשנות או לומר דבר המשתמע לשני פנים, כגון "אני הולכת להביא פרנסה הביתה" או כאשר את אומרת שאת הולכת לעבוד אל תאמרי בפירוש שאת הולכת לעבודה ותתכווני בלבך שאת הולכת לעבודת הבורא - לימוד תורה.
מקווה שעזרתי לך.
בברכה,
חיים בריסק