כיבוד הורים וחיי משפחה

שאלה

שלום כבוד הרב,

אני בת 29, נשואה 2 פעוטות. השבוע אני ובעלי נשואים 3 שנים ברוך ה'. מתוכם גרנו שנתיים אצל אמא של בעלי וחצי שנה אצל אמא שלי מכיוון שחיכינו שיסיימו לבנות את ביתנו. אמא של בעלי היא אלמנה ויש לו עוד אחות נשואה. במהלך 2.5 הראשונות עברנו תקופות לא קלות בגלל שגרנו אצל ההורים ונזקקנו נואשות לבית משלנו. (במיוחד כשכבר היינו עם שתי הבנות). כעת אנחנו בבית משלנו כבר 5 חודשים ומתוכם עשינו שבת אחת לבדנו בבית והשבת הקרובה הייתה אמורה להיות השניה אך ברגע האחרון בעלי התקשר ואמר שהוא הזמין את אמא שלו לשבת כי אחותו נמצאת אצל חמתה בשבת. אני לא רוצה שזה ישמע אכזרי אבל אני כבר נואשת לנוח בבית שלי לבד עם בעלי ובנותיי וכל פעם צצה סיבה אחרת שבגללה אני שוב צריכה להיות עם המשפחה מסביב. העניין הוא שבגלל שחמתי אלמנה בעלי כל הזמן מרגיש צורך לשתף אותה בחוויות המפחתיות שלנו אם זה הפנאי שלנו עם הבנות, שבתות. וממש קשה לי עם זה בעיקר עם השבתות. שנינו עובדים במשרה מלאה רוב שעות היום וכמעט שאין לי זמן איכות עם הבנות שלי עכשיו גם השבת נלקחה לי. אני מאוד אוהבת את חמתי היא מאוד עוזרת לי בשעת הצורך ועושה המון בשבילנו אבל יש את הזמנים שבהם אני צריכה את הבית שלי ואת משפחתי לעצמי כאמא וכאישה של הבית. בעלי ממש רגיש לעניין ואני לא יודעת מה לעשות?

אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו

תשובה