יש לנו אינטרנט רימון אבל אני עדיין נופל! מה לעשות?

בדרך כלל , בדברים האלו יש ליצר נטייה לייבש ולייאש אותנו, כי בדברים האלו, של קדושה וניסיונות, הוא לא נוהג לקחת שבויים:
´עזוב אותך´, ילחש לך,´ שנינו יודעים שאין לך באמת מה לעשות בעניין הזה, הרי זה לא שההורים שלך פתאום יוציאו את זה מהבית נכון?´ ימתיק לך
´עובדה, הם כבר שמו לך חסימה שלך רימון, נו מה אתה רוצה עכשיו מהם? שיעיפו אותו בכלל? אולי גם את הטלוויזה? הלו בן אדם, יש להם גם חיים אתה יודע?´.
בהתחלה תרצה לדחות אותו, להתנגד, אבל אז הוא יבוא ויזכיר לך שגם אתמול נפלת. וגם שלשום. ו..´תתקרב רגע..., בינינו הא? גם אני וגם אתה יודעים שאתה הולך ליפול גם מחר הא?´
ולא לא באמת יהי´ה לך מה לענות לו, כי האמת המבאסת היא שאיך שאתה לא הולך להפוך את זה, המנוול צודק.
אז קודם כל, תבטיח לעצמך שלא משנה כמה פעמים נפלת עד עכשיו, אתה לא הולך לשלים עם הנפילות האלו.
אתה מודע להם, אתה יודע שהם קיימים ושאולי מה לעשות, יש מצב שבאמת עוד תיפול, אבל אתה ממש לא הולך להפסיד בכל המלחמה הזו.
תפסיד פה מערכה, תיפול קצת שם, תבין את החומרה של העניין, אבל אתה תדע שהמנוול הזה יירק דם כל פעם מחדש בשביל להכשיל אותך בפעם הבאה.
עכשיו, אחרי ששלחת את השאלה שלך, בלי לחץ, שב עם עצמך ברגוע ותראה איך אתה יכול לצמצמם את הנפילות, לדאוג שלא תלך פעם אחרי פעם כצאן לבטח.
בפעם הראשונה שהצלחת לעקוף את ההבטחה של רימון היית מופתע:
´אני באמת כל כך טוב? איך לעזאזל עקפתי את הדבר הזה´ אבל היצר שם אותך כבר על אוטומט.
היית אנוס.
אבל עכשיו אתה כבר יודע איפה נמצאים המוקשים שלך, עכשיו זה כבר לא הפתעה, עכשיו הכדור עבר אליך, אתה מחליט.
אז שב ותחליט. מאוד פשוט, אל תהפוך את זה למורכב מידי.
ההנאות הקטנות והאסורות לעומת ההפסד והבחילה שתבוא לך אחר כך.
זוכר איך הרגשת רגע אחרי שנפלת? זוכר איך תחושת הגועל נצרבה לך בתוך הנפש?
אוקי, אז תראה מה חשוב לך ומה יותר חשוב לך וקבל החלטה!
אומרים שגם ליפול מצוק זו חוויה משכרת. האוויר שמעיף לך את הראש, כמו ציפור. אבל הבום שבא אחר כך יכול להיות בעייתי וקצת לא נעים...
אז המטרה שלך עכשיו היא לא להגיע למצב שאתה והאינטנרט עוברים על הלכות ייחוד ואיך אתה מסביר המצוקה האמיתית הזו להורים שלך ככה שהם גם יבינו כמה שזה מפריע לך.
נניח שהיית אלכוהוליסט, נראה לך שגם אז ההורים שלך היו מחזיקים בבית וודקות ורד-בולים?
נראה לי שלא.
אתה צריך מסביר להם שהדבר פשוט הורג אותך והורס לך את החיים
לא יודע בן כמה אתה, אבל אם אתה כבר בגיל שאתה יכול לצאת מהבית לישיבה או לפנימיה, אז נראה לי שכדאי לך לשקול את זה ברצינות.
מצד אחד ההורים שלך רוצים להמשיך בשגרת חייהם וזה יכול להעיק עליהם להעיף אותו החוצה אבל מצד שני וחשוב לי שתבין שאתה ממש לא חריג בעניין הזה, אתה מדבר על בעיה ידועה ומוכרת.
לוקחים נער בגיל ההתבגרות, מביאים לו את כל הפיתויים של העולם בהקלקת עכבר? נו, מה לעשות שמלאכים יש בשמיים.
תזכור שלמרות שהם מאוד אוהבים את האינטרנט, אותך, הם אוהבים קצת יותר
הם רק צריכים להבין מה שאתה מרגיש וזה הזמן לשתף אותם.
אם בכל זאת תעשה את הכול ועדיין לא יזרום כמו שצריך, תפנה שוב ונראה איפה אנחנו עומדים.

רק טוב

אבינועם