ילדים עם ''צרכים מיוחדים''

שלום,
לבקשתך, אציג בפנייך את עיקרי השיטות ומה הפסיקה בענינך:
דעת הרמב"ם שיש איסור דאוריתא בקירבה לעריות. נחלקו בדעתו אם זה רק מגע של חיבה אך נגיעה בעלמא מותרת או שכל נגיעה אסורה ומב שכותב שדווקא חיבוק ונישוק אסורים הוא רק בעריות שליבו של אדם גס בהם כי הם קרובי משפחה וכד'.
דעת הרמב"ן שנגיעה בעריות היא רק איסור קרבנן ואיסור דאוריתא הוא רק בביאה.
ישנה מחלוקת אחרונים האם מי שמקל בדעת הרמב"ם סבור שיש איסור דרבנן בנגיעה בעלמא או שזה מותר לחלוטין.
כמובן שלפסיקה בינהם ישנה השלכה לדין יהרג ובל יעבור בענין עריות. רוב הפוסקים (הש"ך בדעת הרמ"א וכן כמה פוסקים ספרדיים הכריעו להקל בדעת הרמב"ם.
לכן נראה שבנגיעה שאינה של חיבה במיוחד שאת בתפקיד ואין להם כל הרגשה שזה חלק ממערכת יחסים כלשהי. במיוחד שמדובר גם בגילאים די צעירים שאינם מחויבים במצוות נראה שאין בכך כל בעיה.
אשר לנגיעת חיבה. עיקר האיסור קיים על הגבר אם הוא בא לידי הרהור וכד' ועל האשה כמחטיאה אותו. אם מדובר בילדים שיש להם גם בעיות קוגנטיביות מסוימות קשה להניח שהם מפתחים מחשבות בתחומים אלו ורואים אותך כאדם קרוב וחבר בצד הרגשי ולא בצד המיני ולכן אינני סבור שיש בזה בעיה במיוחד בילדים הקטנים יותר. את עושה זאת במסגרת מילוי תפקידך בנוכחות אחרים וכוונתך היא מה שקרוי 'לשם שמים' (לא לענין חיבה מינית). כמובן, בזה מוטב למעט אם אין צורך.
כל טוב,
משה כהן