יחסי שכנים בבנין משותף

התשובה הלכתית היא בשני מישורים: המשפטי והחברי.
1. דירה מיועדת למגורים, וזה כולל כל מיני שימושים, כולל גם שמחה וריקוד, אבל לא כולל הפרעה לשכנים. (אם היו בונים את הבנין באיכות טובה יותר, לא היתה הפרעה וממילא הם היו יכולים לרקוד עד אור הבקר.)כיון שבפועל הדבר מפריע- יש תקנות בחוק ובאגודה לתרבות הדיור, של שעות שבהן אדם צריך להבליג ולספוג גם הפרעות מסוג כזה, ואין לו תלונה על השכן שנוהג בדירתו באופן סביר. אחרי 23:00 מוסכם שהזכות מתהפכת, והזכות לשקט גוברת.וכד'.
אם אין הבנה והקפדה על כללים אלו, ניתן לתבוע את הדבר בביה"ד, אבל קשה מאד כמובן לאכוף זאת, אא"כ יש כאן נזק ממוני מוכח.
2. שכנים זו מציאות שבה יש צורך למצוא הרבה פעמים את הדרך הנוחה לחיות ביחד, למרות שלא כל אחד יכול לעשות כל מה שהוא רוצה. מה שחשוב הוא לשבת ביחד, ומצוא את הדרך הזו. להס ביר בצורה רגועה ושקטה עד כמה הדבר מפריע לכם, ןלנסות למצוא פתרונות. לדוג' - שטי יכול לפתור אולי חלק מהבעיה, או אולי לרקוד ללא נעליים, וכד'. אם יושבים ומדברים מתוך הבנה ורצון טוב - הקב"ה נותן סייעתא דשמיא ומגיעים לפתרון טוב. חשוב רק לא לקלקל מראש את הסיכוי להצליח, ע"י כעסים וצעקות. וגם לא ע"י אגירת מרירות בבטן.
אני מציע מאד לנקוט בדרך השיחה המשותפת, ובע"ה תצליחו יפה.