שאלה
שלום לרב!
מסופר על ר' יוחנן שהיה יושב בפתח המקווה כי היה יפה תואר ורצה שהנשים יסתכלו עליו וכך ילדיהם יהיו יפים כמוהו.
האם אין זה נוגד את הגישה שליופי אין ערך בפני עצמו ביהדות?
אשמח באם התשובה תתייחס מפורשות לסיפור הנ"ל ולא רק באופן כללי ליופי ביהדות.
רוב תודות וחג שמח
א.
תשובה
בס"ד
שלום לך
יופי הוא עניין חשוב כשהוא בא בשלמות, יופי פנימי וחיצוני.
רבי יוחנן היה מ"שפירי ירושלים" - כלומר היופי שלו לא היה חיצוני, הוא מיופיה של ירושלים המשלבת קדושה ויופי (עשרה קבין של יופי ירדו לעולם תשעה נטלה ירושלים...).
מי שהביטה ברבי יוחנן פגשה את המורכבות המופלאה הזו, ושאפה אליה, ומי שהיתה ראויה אכן זכתה לה.
סיפורי הגמרא אודות גדולי האמוראים והתנאים צריכים להילמד בעומק, מתוך ניסיון להבין מה רצו ללמד אותנו בכך.
וכמו ששאלת, הרי אין לנו עניין ביופי החיצוני בלבד, ובדיוק בשביל זה עמד שם דווקא רבי יוחנן עצמו ולא ציור או תמונה שלו, כדי שיקבלו ממנו חיים של קדושה.
בהצלחה