יום כיפור - מחילה וסליחה

שלום יקרה,
הייתי מבקשת סליחה על העיכוב הגדול בתשובה,
אבל עזבי, אולי עדיף לחכות עם זה עד שנה הבאה והכל ימחק..
אני צוחקת. אבל באמת סליחה על העיכוב הגדול. עקב עומס במערכת השאלה קצת התעכבה.
אולי אבל זה לטובה העיכוב הזה,
עכשיו שאנחנו נכנסים לשגרה,
והכל כל כך אפור ורגיל,
זאת יכולה להיות הזדמנות טובה בשבילנו להיזכר למה אנחנו צריכים להתאמץ כל השנה..

את מכוונת לדעת גדולים בשאלה שלך, במסכת יומא מובאת הדעה של רבי יהודה הנשיא בקשר לכפרה שחלה ביום הכיפור: ´רבי אומר: על כל עבירות שבתורה, בין עשה תשובה בין לא עשה תשובה יום הכפורים מכפר´
וזה נראה קצת מוזר, והרבה שואלים -
איך רבי יכול לומר שעיצומו של יום פשוט מכפר?
כאילו, אני מבינה שזה יום קדוש והכל, אבל מה?
אפשר לשכב להסתלבט במיטה כל היום ותהיה לזה בדיוק אותה השפעה גם אם אני יעמוד בבית כנסת כל היום??

"...ועצמו של יום הכפורים מכפר לשבים שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם" (רמב"ם, הלכות תשובה)
אז התשובה היא, שישנם זמנים בהם יותר קל לנו לגלות את רבש"ע.
יום כפור נועד להציב לנו את המטרה, את האידאל, את המקום אליו אנו שואפים.
קיים קשר עמוק בין נשמת יהודי באשר הוא יהודי לשורש האלוקי.
כמאמר חז"ל – ´ישראל שחטא ישראל הוא´.
ובעצם יום כיפור חושף איזה עצב רגיש,
את העצב של הקשר בין נשמת יהודי לבוראה.
וכיוון שזהו קשר כל כך גבוה ונעלה,
אין שום חטא יכול לפגום בו, ובעומק נשמתו של האדם אין לו חטאים כלל.
ובפן הזה, שליום כיפור יש סגולה גדולה מצד עצמו – את צודקת לגמרי.

אבל, (וכאן מגיע האבל הגדול..) כל הסיפור היפה הזה לא פוטר אותנו מעשייה.
הגילוי האלוקי המטהר אותנו ביום כיפור, מחייב אותנו לשבור את קרח האדישות.
אז כן, הקב"ה מטהר אותנו, אך ´מצפה´ מאיתנו לשיתוף פעולה.
"אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל, לִפְנֵי מִי אַתֶּם מִטַּהֲרִין, וּמִי מְטַהֵר אֶתְכֶם, אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר, וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם. וְאוֹמֵר, מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה´, מַה מִּקְוֶה מְטַהֵר אֶת הַטְּמֵאִים, אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל"
הקב"ה מכין ומחמם לנו את מי המקוה המטהרין : "מקוה ישראל - ה´".
עלינו לקפוץ לתוך המקוה על מנת להטהר.
עכשיו, אם אנחנו אומרים:
וואי, ממש מוצא חן בעיניי הטריק הזה של המקווה המטהר.
ובכלל התקופה הזאת של ´אלול´ ותחילת שנה שאפשר להפיל עליה את האחריות לתיקון המעשים שלנו מכל השנה, זה בכלל רעיון נהדר.
אז כבר נחזור בתשובה, יפתחו לנו דף לבן. וסגרנו ת´פינה הזאת של להתנהג יפה.
אז אני חושבת ששתינו יודעות שתכל´ס א"א לעבוד על ההוא שם למעלה.
לפעמים הוא יודע יותר טוב מאיתנו אפילו, את הכוונות האמיתיות שלנו.
ו´אחטא ואשוב´ זה מושג שמוכר לנו כבר מגן חובה.

אז כל השנה אנחנו משתדלים.
אבל מה לעשות, אנחנו בני-אנוש,
וההשתדלות שלנו היא כאין וכאפס כלפי הטוב המוחלט.
ולכן הטוב הזה, עוזר לנו בתקופה מסויימת בשנה.
שבה אנו מבקשים סליחה, ובעצם אומרים לקב"ה -
אנחנו באמת רוצים להשתפר בהכל ביחד, אבל אנחנו לא יכולים.
עצם זה שאנחנו מתקדמים כל פעם וכל הזמן,
זה מראה שבאמת כל שאר החטאים לא באמת שייכים אלינו,
פשוט אנחנו ´לא מספיקים´ להפטר מהם ולהתגבר עליהם.
ואולי זאת הכוונה של ´עיצומו של יום מכפר´ -
מי שמכיר את עיצומו של יום, מי ששם לב לתהליך המיוחד שעבר משנה לחברתה, מי שמבין שעצם תפיסתו והבנתו של מהות יום הכיפור הוא משפיע עליו לכל ימי השנה יוכל להתכפר בעצם הבנה זו.

עכשיו אנחנו נכנסים לחורף.
החורף מזמין אותנו להתכרבל ולא רק עם כוס תה בשמיכה,
להתכרבל ולהתכנס בעצמנו, להתמקד פנימה בנפש שלנו.
בתפילה של ראש השנה אומרים - "אשרי איש לא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך.."
יהי רצון שמתוך ההתכנסות הזאת, נזכה להגיע לפנימיות, להעמקה,לגודל ולעומק שבתוכנו.
שלא נשכח מי אנחנו באמת. ושלא נשכח מי הוא בעל הבירה.
שימי החורף הבאים עלינו לטובה יתנו ברכה שתאפשר צמיחה וגידול במהלך השנה כולה.
ושנשכיל להביןולהגיע ל´בן אדם יתאמץ בך´ כל השנה.
חורף הכי טוב בעולם
נעמה.
naaletz.a@gmail.com