שאלה
הללו טוענים כי התורה אמרה לנו עלינו לנהוכ על פי פסיקה אישית ,"הראיה" שלהם לדבר הוא הפסוק "כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם*לֹא-נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ, וְלֹא רְחֹקָה הִוא. לֹא בַשָּׁמַיִם, הִוא: לֵאמֹר, מִי יַעֲלֶה-לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה. וְלֹא-מֵעֵבֶר לַיָּם, הִוא: לֵאמֹר, מִי יַעֲבָר-לָנוּ אֶל-עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה. כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר, מְאֹד: בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ." (דברים ל, יא-יד)."
ופה באמת נראה כי הכתוב אומר שאין המצווה כל כך מסובכת וכי כל אחד יכול לדעת אותה.... ולכן אין צורך חס ושלום בחכמים . נראה כי פסוקים אלו באים בסטירה אם הפסוקים "כי יפלא ממך דבר למשפט בין-דם לדם בין-דין לדין ובין נגע לנגע דברי ריבת בשעריך וקמת ועלית אל-המקום אשר יבחר ד' אלהיך בו. ובאת אל-הכהנים הלוים ואל-השֹפֶט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט. ועשית על-פי הדבר אשר יגידו לך מן-המקום ההוא אשר יבחר ד' ושמרת לעשות ככל אשר יורוך. על-פי התורה אשר יורוך ועל-המשפט אשר-יאמרו לך תעשה לא תסור מן-הדבר אשר-יגידו לך ימין ושמאל"
יש שיגידו כי אם לא הבנת בעצמך את כוונת התורה רק אז לך לחכמים... ורצון השם לכאורה הוא שכל אחד יסתכל בתורה ויפסוק בעצמו...
כיצד עונים על כך?
בתודה.
תשובה
שלום
מדובר על נושאים שונים.
הפסוקים הראשונים שהבאת, יש אמירה כללית שדבר ד' אינו בלתי מושג אלא ראלי ליישום במערכת תרבותית מסודרת של חברה ומשפחה.
הציטוט השני מדבר על מחלוקות בהלכה שהמכריעים הם גדולי הדור, ברוב מניין או רוב בניין.
כל טוב